Orach Chayim, Siman 480

אסדר כוס רביעי ובו ה' סעיפים:
אחר ששתה כוס של ברכת המזון צריך למזוג כוס רביעי לגמור עליו ההלל וההגדה ומתחיל מלא לנו בלא ברכה עד סוף ההלל. ואחר כך אומר עליו ברכת השיר יש מפרשים דהיינו יהללוך וחותם ברוך אתה ה' מלך כו' ויש אומרים דהיינו נשמת כל חי כו' ישתבח כו' וחותם ברוך אתה ה' כו' הבוחר כו' ומנהג העולם כשני הפרושים וכמו שיתבאר. וצריך לומר עליו גם כן הלל הגדול דהיינו מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל שהם כ"ו כי לעולם חסדו ולא יאמר רננו צדיקים (ויש אומרים דהיינו מהללויה הללו את שם ה' עד על נהרות בבל וכן נהגו עכשיו). ומנהג העולם במדינות אלו לומר הלל הגדול באמצע ברכת השיר דהיינו שמיד אחר גמר הלל אומרים יהללוך עד אתה אל ואינו חותם ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות מאחר שעתיד לחתום אחר ישתבח ברוך אתה ה' אל מלך גדול (ומהולל) בתשבחות ולמה יחתום ב' פעמים בענין אחד ואם שכח וחתם ביהללוך לא יחתום ברוך אתה ה' בישתבח ואח"כ אומרים הלל הגדול ואח"כ נשמת כו' ישתבח כו' וחותם ברוך אתה ה' כו' הבוחר כו'. ויש נוהגין שלא לומר יהללוך מיד לאחר גמר הלל אלא אומרים הלל הגדול מיד לאחר גמר ההלל ואח"כ נשמת וישתבח עד ועד עולם (אתה אל) ואינו חותם בחתימת ישתבח אלא אומר יהללוך כולו עד סופו עם החתימה של יהללוך ואם שכח וחתם בישתבח יאמר אחר כך יהללוך בלא חתימה:

1סֵדֶר כּוֹס רְבִיעִי וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
אַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — צָרִיךְ לִמְזֹג כּוֹס רְבִיעִי לִגְמֹר עָלָיו הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה, וּמַתְחִיל מִ"לֹּא לָנוּ" בְּלֹא בְּרָכָה עַד סוֹף הַהַלֵּל.
וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. יֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהַיְנוּ "יְהַלְלוּךָ", וְחוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ כוּ'". וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ "נִשְׁמַת כָּל חַי כוּ' יִשְׁתַּבַּח כוּ'", וְחוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' כוּ' הַבּוֹחֵר כוּ'". וּמִנְהַג הָעוֹלָם כִּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
וְצָרִיךְ לוֹמַר עָלָיו גַּם כֵּן הַלֵּל הַגָּדוֹל, דְּהַיְנוּ מֵ"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" עַד "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל", שֶׁהֵם כ"ו "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ". וְלֹא יֹאמַר "רַנְּנוּ צַדִּיקִים".
(וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ מֵ"הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'" עַד "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל". וְכֵן נָהֲגוּ עַכְשָׁו).
וּמִנְהַג הָעוֹלָם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר הַלֵּל הַגָּדוֹל בְּאֶמְצַע בִּרְכַּת הַשִּׁיר, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּיָּד אַחַר גְּמַר הַלֵּל אוֹמְרִים: "יְהַלְלוּךָ" עַד "אַתָּה אֵל", וְאֵינוֹ חוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת", מֵאַחַר שֶׁעָתִיד לַחְתֹּם אַחַר "יִשְׁתַּבַּח": "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל (וּמְהֻלָּל) בַּתִּשְׁבָּחוֹת", וְלָמָּה יַחְתֹּם ב' פְּעָמִים בְּעִנְיָן אֶחָד? וְאִם שָׁכַח וְחָתַם בִּ"יְהַלְלוּךָ" — לֹא יַחְתֹּם "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" בְּ"יִשְׁתַּבַּח". וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ "נִשְׁמַת כוּ' יִשְׁתַּבַּח כוּ'", וְחוֹתֵם: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' כוּ' הַבּוֹחֵר כוּ'".
וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לוֹמַר "יְהַלְלוּךָ" מִיָּד לְאַחַר גְּמַר הַלֵּל, אֶלָּא אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל מִיָּד לְאַחַר גְּמַר הַהַלֵּל, וְאַחַר כָּךְ "נִשְׁמַת" וְ"יִשְׁתַּבַּח" עַד "וְעַד עוֹלָם (אַתָּה אֵל)", וְאֵינוֹ חוֹתֵם בַּחֲתִימַת "יִשְׁתַּבַּח", אֶלָּא אוֹמֵר: "יְהַלְלוּךָ" כֻּלּוֹ עַד סוֹפוֹ עִם הַחֲתִימָה שֶׁל "יְהַלְלוּךָ". וְאִם שָׁכַח וְחָתַם בְּ"יִשְׁתַּבַּח" — יֹאמַר אַחַר כָּךְ "יְהַלְלוּךָ" בְּלֹא חֲתִימָה:

באין צריך לגמור הלל במקום הסעודה אלא יכול לגומרה אף בבית אחר ואף שאינו שותה הד' כוסות במקום אחד אין בכך כלום:

2אֵין צָרִיךְ לִגְמֹר הַלֵּל בִּמְקוֹם הַסְּעוּדָה, אֶלָּא יָכוֹל לְגָמְרָהּ אַף בְּבַיִת אַחֵר. וְאַף שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה הַד' כּוֹסוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:

גיש אומרים שצריך לשתות הכוס מיד לאחר חתימת ישתבח או יהללוך שלאחר ישתבח קודם אמירת הפיוטים שנוהגין לומר שהרי תקנת חכמים היתה לגמור ההלל וברכת השיר על כוס ד' וא"כ אין להפסיק ביניהם בפיוטים שאינן מתקנה כלל אבל אין נוהגין כן במדינות אלו:

3יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת הַכּוֹס מִיָּד לְאַחַר חֲתִימַת "יִשְׁתַּבַּח" אוֹ "יְהַלְלוּךָ" שֶׁלְּאַחַר "יִשְׁתַּבַּח" קֹדֶם אֲמִירַת הַפִּיּוּטִים שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים הָיְתָה לִגְמֹר הַהַלֵּל וּבִרְכַּת הַשִּׁיר עַל כּוֹס ד', וְאִם כֵּן אֵין לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם בְּפִיּוּטִים שֶׁאֵינָן מִתַּקָּנָה כְּלָל. אֲבָל אֵין נוֹהֲגִין כֵּן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ:

דנוהגין לומר שפוך חמתך וגו' קודם שמתחיל לא לנו ופותחין הדלת כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים:

4נוֹהֲגִין לוֹמַר "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ וְגוֹ'" קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל "לֹא לָנוּ". וּפוֹתְחִין הַדֶּלֶת, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהוּא "לֵיל שִׁמֻּרִים" וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת אֱמוּנָה זוֹ יָבֹא מָשִׁיחַ, וְיִשְׁפֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת חֲמָתוֹ עַל הַגּוֹיִם:

הובקצת מקומות נוהגין שלא לנעול החדרים שישנים שם בליל פסח כי הוא ליל שמורים לכל בני ישראל לדורותם להוציאם מגלות הזה ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו במהרה ואנו מאמינים בזה ויש באמונה זו שכר גדול ובמקומות שמצויין גנבים אין לסמוך על הנס כמו שנתבאר בסי' תל"ג. ונוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:

5וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִנְעֹל הַחֲדָרִים שֶׁיְּשֵׁנִים שָׁם בְּלֵיל פֶּסַח, כִּי הוּא "לֵיל שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" לְהוֹצִיאָם מִגָּלוּת הַזֶּה, וְאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ — יִמְצָא פֶּתַח פָּתוּחַ וְנֵצֵא לִקְרָאתוֹ בִּמְהֵרָה, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בָּזֶה, וְיֵשׁ בֶּאֱמוּנָה זוֹ שָׂכָר גָּדוֹל.
וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִין גַּנָּבִים — אֵין לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג.
וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִמְזֹג כּוֹס אֶחָד יוֹתֵר מֵהַמְסֻבִּין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ "כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא":

Vocalized Edition - Kehot Publication Society