Orach Chayim, Siman 280

אדין תשמיש המטה ובו ג' סעיפים:
תשמיש המטה מתענוגי שבת הוא לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאים שהיא פעם אחת בשבוע קבעוה מליל שבת לליל שבת כמו שנתבאר בסי' ר"מ:

אדִּין תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מִתַּעֲנוּגֵי שַׁבָּת הוּא. לְפִיכָךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים, שֶׁהִיא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, קְבָעוּהָ מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"מ:

במתקנת עזרא לאכול שום או שאר דברים המרבים זרע בערב שבת או בליל שבת בשביל קיום העונה וצריך ליזהר שלא לבטל העונה שלא יעבור על לא תעשה של תורה אלא אם כן האשה מוחלת ואעפ"כ טוב לקיימה כמו שנתבאר שם:

במִתַּקָּנַת עֶזְרָא לֶאֱכוֹל שׁוּם אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַמַּרְבִּים זֶרַע בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת, בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹנָה.
וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הָעוֹנָה, שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן הָאִשָּׁה מוֹחֶלֶת. וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לְקַיְּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

גמותר לבעול בתולה לכתחלה בשבת ואין בזה איסור משום הצער שיש לה בשבת בבעילה ראשונה וגם אין איסור משום חובל במה שמוציא דם לפי שדם הבתולים אינו מובלע בכותלי בית הרחם אלא כנוס הוא שם כמופקד ומוצנע בתוך הכלי וזה אינו אלא כפותח הכלי שיצא הדם מתוכו וגם אין איסור במה שעשה פתח בגוף האשה לפי שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה שאין צריך לפתח זה כלל שיהא פתוח לפי שהבתולה נוחה לו יותר. ואף להאומרים שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה מכל מקום זה מקלקל הוא שהבתולה חשובה מן הבעולה וכל המקלקלים פטורים ואף שלכתחלה אסור מדברי סופרים אף אם היא מלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל מכל מקום במקום מצוה לא גזרו חכמים ועוד שאיסור לפתוח פתח הוא משום [מ]תקן כלי כמו שיתבאר בסי' שכ"ח וכשאינו צריך לפתח זה אין זה תיקון כלל ולא עשה כלום כמו שיתבאר שם:

גמֻתָּר לִבְעוֹל בְּתוּלָה לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּשַׁבָּת בִּבְעִילָה רִאשׁוֹנָה.
וְגַם אֵין אִסּוּר מִשּׁוּם חוֹבֵל בְּמַה שֶּׁמּוֹצִיא דָם, לְפִי שֶׁדַּם הַבְּתוּלִים אֵינוֹ מֻבְלָע בְּכָתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם, אֶלָּא כָּנוּס הוּא שָׁם כְּמֻפְקָד וּמֻצְנָע בְּתוֹךְ הַכְּלִי, וְזֶה אֵינוֹ אֶלָּא כְּפוֹתֵחַ הַכְּלִי שֶׁיֵּצֵא הַדָּם מִתּוֹכוֹ.
וְגַם אֵין אִסּוּר בְּמַה שֶּׁעָשָׂה פֶּתַח בְּגוּף הָאִשָּׁה, לְפִי שֶׁהִיא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפֶתַח זֶה כְּלָל שֶׁיְּהֵא פָּתוּחַ, לְפִי שֶׁהַבְּתוּלָה נוֹחָה לוֹ יוֹתֵר.
וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁמְּלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ, מִכָּל מָקוֹם זֶה מְקַלְקֵל הוּא, שֶׁהַבְּתוּלָה חֲשׁוּבָה מִן הַבְּעוּלָה, וְכָל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים.
וְאַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אַף אִם הִיא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ וּמְקַלְקֵל, מִכָּל מָקוֹם בִּמְקוֹם מִצְוָה לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים.
וְעוֹד, שֶׁאִסּוּר לִפְתּוֹחַ פֶּתַח הוּא מִשּׁוּם [מְ]תַקֵּן כְּלִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח, וּכְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְפֶתַח זֶה — אֵין זֶה תִּקּוּן כְּלָל, וְלֹא עָשָׂה כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org