Orach Chayim, Siman 641

אשאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה ובו ב' סעיפים:
העושה סוכה בין לעצמו שישב בה הוא עצמו בחג ובין לאחרים שישבו בה בחג אינו מברך על עשייתו דהיינו שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה כמו שמברכים על עשיית שאר כל המצות לפי שעשייתה אינה גמר המצוה שעיקר המצוה הוא לישב בה בחג. אבל שהחיינו היה ראוי לברך בשעת עשייה אם עושה אותה לעצמו שהרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן ואם עושה אותה לאחרים היה ראוי שבעל הסוכה שישב בה בחג יברך שהחיינו בשעת עשייתה שעיקר הברכה נתקנה על השמחה שיש לאדם מן המצוה שאינה תדירה ובאה מזמן לזמן ועיקר השמחה היא לבעל הסוכה ולא להעושה הסוכה. אבל אין אנו מברכין כלל שהחיינו בשעת עשייה אפילו אם עושה סוכה לעצמו לפי שאנו סומכין על ברכת שהחיינו שאומרים בקידוש היום שבליל יו"ט בשביל מצות קידוש היום שהיא ג"כ מצוה הבאה מזמן לזמן וברכה אחת עולה לכאן ולכאן:

אשֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
הָעוֹשֶׂה סֻכָּה, בֵּין לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ הוּא עַצְמוֹ בֶּחָג וּבֵין לַאֲחֵרִים שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהּ בֶּחָג — אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה" כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִים עַל עֲשִׂיַּת שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ אֵינָהּ גְּמַר הַמִּצְוָה, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לֵישֵׁב בָּהּ בֶּחָג.
אֲבָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן. וְאִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים — הָיָה רָאוּי שֶׁבַּעַל הַסֻּכָּה שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ בֶּחָג יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה נִתְקְנָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מִן הַמִּצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּדִירָה וּבָאָה מִזְּמַן לִזְמַן, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא לְבַעַל הַסֻּכָּה וְלֹא לְהָעוֹשֶׂה הַסֻּכָּה.
אֲבָל אֵין אָנוּ מְבָרְכִין כְּלָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אֲפִלּוּ אִם עוֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁאוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם שֶׁבְּלֵיל יוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל מִצְוַת קִדּוּשׁ הַיּוֹם שֶׁהִיא גַּם כֵּן מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן, וּבְרָכָה אַחַת עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן:

בבמה דברים אמורים כשמקדש קידוש היום בתוך הסוכה אבל אם בליל יו"ט קידש בתוך הבית אינו יוצא בברכת שהחיינו שצריך לברך על מצות ישיבת הסוכה בברכה זו שאומר בבית ולפיכך כשיכנס לסוכה לאכול סעודה אחרת משאר סעודות החג צריך לברך שהחיינו אחר ברכת לישב בסוכה אפילו אין הסוכה שלו:

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, אֲבָל אִם בְּלֵיל יוֹם טוֹב קִדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבַּיִת — אֵינוֹ יוֹצֵא בְּבִרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מִצְוַת יְשִׁיבַת הַסֻּכָּה בִּבְרָכָה זוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּבַּיִת, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַסֻּכָּה לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחֶרֶת מִשְּׁאָר סְעוּדוֹת הֶחָג — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" אַחַר בִּרְכַּת "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה", אֲפִלּוּ אֵין הַסֻּכָּה שֶׁלּוֹ:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org