Orach Chayim, Siman 193

אאם מצטרפין לזימון אם לאו ובו ב' סעיפים:
שנים שאכלו כאחת אם נקבעו בקביעות המועלת לצרף לזימון בשלשה אע"פ ששנים אין ראוים לזימון ולכן צריך כל אחד לברך לעצמו לכתחלה מכל מקום אם אחד יודע לברך והשני אינו יודע מברך היודע ומוציא מי שאינו יודע. וצריך לכוין מלה במלה לכל מה שיאמר המברך והמברך צריך לכוין להוציאו ידי חובתו. ואם צריך שיהיה העם הארץ מבין בלשון הקודש נתבאר בסימן קפ"ה:

אאִם מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן אִם לָאו, וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, אִם נִקְבְּעוּ בִּקְבִיעוּת הַמּוֹעֶלֶת לְצָרֵף לְזִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנַיִם אֵין רְאוּיִם לְזִמּוּן, וְלָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם, אִם אֶחָד יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ — מְבָרֵךְ הַיּוֹדֵעַ וּמוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.
וְצָרִיךְ לְכַוֵּן מִלָּה בְּמִלָּה לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר הַמְבָרֵךְ, וְהַמְבָרֵךְ צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ.
וְאִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעַם הָאָרֶץ מֵבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ה:

באיזו היא קביעות המצטרפת לזימון כשהסיבו על המטות או שישבו בשולחן אחד או בלא שולחן במפה אחת בזמן הזה שאין לנו הסיבה או שקבעו [חסר]:

באֵיזוֹ הִיא קְבִיעוּת הַמִּצְטָרֶפֶת לְזִמּוּן? כְּשֶׁהֵסֵבוּ עַל הַמִּטּוֹת, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, אוֹ בְּלֹא שֻׁלְחָן בְּמַפָּה אַחַת, בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ הֲסִבָּה, אוֹ שֶׁקָּבְעוּ [חָסֵר]:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org