Orach Chayim, Siman 7

אדין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים ובו ז' סעיפים:
כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר אבל א"צ לברך על נטילת ידים אפילו היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהם או קנח בהם ואפילו רוצה ללמוד או להתפלל מיד ואע"פ שאי אפשר לו להתפלל אא"כ נטל ידיו במים אם יש לו מים מכל מקום לא תיקנו חכמים לברך על הנטילה אלא בשחר משום דנעשה כבריה חדשה וכמו שנתבאר בסי' ד' ובנטילת ידים לאכילה משום סרך תרומה:

1דִּין בִּרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר" כָּל הַיּוֹם אַחַר הֲטָלַת מַיִם. וּבוֹ ז' סְעִיפִים:
כָּל הַיּוֹם כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְרָכָיו בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים — מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר", אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", אֲפִלּוּ הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת שֶׁשִּׁפְשֵׁף בָּהֶם אוֹ קִנַּח בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ רוֹצֶה לִלְמֹד אוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל יָדָיו בְּמַיִם, אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם — מִכָּל מָקוֹם, לֹא תִּקְּנוּ חֲכָמִים לְבָרֵךְ עַל הַנְּטִילָה אֶלָּא בַּשַּׁחַר, מִשּׁוּם דְּנַעֲשֶׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד, וּבִנְטִילַת יָדַיִם לָאֲכִילָה מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה:

בהמטיל מים ולא שפשף אם נזהר שלא ליגע בערותו א"צ ליטול ידיו כלל אפילו אם רוצה להתפלל מיד מכל מקום נכון הדבר שירחוץ ידיו קודם שילמוד או שיזכור את השם משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל:

2הַמֵּטִיל מַיִם וְלֹא שִׁפְשֵׁף, אִם נִזְהַר שֶׁלֹּא לִגַּע בְּעֶרְוָתוֹ — אֵין צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו כְּלָל, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד. מִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּרְחֹץ יָדָיו קֹדֶם שֶׁיִּלְמֹד אוֹ שֶׁיִּזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל":

גמי שהטיל מים ושכח לברך אשר יצר אע"פ שהסיח דעתו מלהטיל עוד מים ואח"כ נמלך והטיל עוד מים אפ"ה א"צ לברך ב' פעמים אשר יצר אלא מברך פעם אחת ועולה לו אף למה שהטיל בתחלה הא למה זה דומה למי שאכל והסיח דעתו מלאכול עוד ושכח ולא בירך ברכת המזון ואח"כ נמלך וחזר ואכל שא"צ לברך ברכת המזון ב' פעמים אלא פעם אחת ועולה לו אף למה שאכל בתחלה:

3מִי שֶׁהֵטִיל מַיִם וְשָׁכַח לְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר", אַף־עַל־פִּי שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּהָטִיל עוֹד מַיִם וְאַחַר־כָּךְ נִמְלַךְ וְהֵטִיל עוֹד מַיִם, אֲפִלּוּ הָכֵי — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים "אֲשֶׁר יָצַר", אֶלָּא מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת, וְעוֹלֶה לוֹ אַף לְמַה שֶּׁהֵטִיל בַּתְּחִלָּה. הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁאָכַל וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל עוֹד וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאַחַר־כָּךְ נִמְלַךְ וְחָזַר וְאָכַל — שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא פַּעַם אַחַת, וְעוֹלֶה לוֹ אַף לְמַה שֶּׁאָכַל בַּתְּחִלָּה:

דאין שיעור להטלת מים כי אפילו לטיפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטיפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות ולכן כשאדם רוצה לילך לבית הכנסת להתפלל או הולך לאכול ובודק את עצמו שמא יצטרך לנקביו ומטפטף מעט צריך לברך אשר יצר כיון שנפתחו נקביו:

4אֵין שִׁעוּר לַהֲטָלַת מַיִם, כִּי אֲפִלּוּ לְטִפָּה אַחַת חַיָּב לְבָרֵךְ, שֶׁאִם יִסָּתֵם הַנֶּקֶב מִלְּהוֹצִיא הַטִּפָּה הַהִיא — הָיָה קָשֶׁה לוֹ, וְחַיָּב לְהוֹדוֹת. וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל, וּבוֹדֵק אֶת עַצְמוֹ שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו וּמְטַפְטֵף מְעַט — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר", כֵּיוָן שֶׁנִּפְתְּחוּ נְקָבָיו:

הלא יאמר רופא חולי כל בשר אלא רופא כל בשר:

5לֹא יֹאמַר: "רוֹפֵא חוֹלִי כָּל בָּשָׂר", אֶלָּא "רוֹפֵא כָל בָּשָׂר":

ומי ששותה סם המשלשל ובדעתו לפנות הבני מעיים עד שתכלה הזוהמא מהם כיון שלא הסיח דעתו מעשיית צרכיו לפיכך לא יברך אשר יצר עד אחר גמר ההוצאה:

6מִי שֶׁשּׁוֹתֶה סַם הַמְשַׁלְשֵׁל וּבְדַעְתּוֹ לְפַנּוֹת הַבְּנֵי מֵעַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה הַזֻּהֲמָא מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵעֲשִׂיַּת צְרָכָיו, לְפִיכָךְ לֹא יְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר" עַד אַחַר גְּמַר הַהוֹצָאָה:

זמי שאכל דבר שצריך לברך ברכה אחרונה ושכח ולא בירך והטיל מים ונזכר קודם שבירך אשר יצר יברך תחלה אשר יצר ואח"כ הברכה האחרונה מפני שתדיר קודם לשאינו תדיר:

7מִי שֶׁאָכַל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ, וְהֵטִיל מַיִם, וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ "אֲשֶׁר יָצַר" — יְבָרֵךְ תְּחִלָּה "אֲשֶׁר יָצַר", וְאַחַר־כָּךְ הַבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁתָּדִיר קוֹדֵם לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר:

Vocalized Edition - Kehot Publication Society