Orach Chayim, Siman 95

אכיון איבריו בשעת התפלה ובו ד' סעיפים:
המתפלל צריך שיכוין רגליו זו אצל זו בכיון כאלו אינן אלא רגל אחד להדמות למלאכים שנאמר בהם ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראות כרגל אחד. וטוב לכוין רגליו גם כשאומר קדושה עם ש"ץ שהרי אומר נקדש כשם שמקדישים בשמי מרום ובמרום מקדישים כן ברגל ישרה:

1כִּוּוּן אֵיבָרָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן רַגְלָיו זוֹ אֵצֶל זוֹ בְּכִוּוּן כְּאִלּוּ אֵינָן אֶלָּא רֶגֶל אֶחָד, לְהִדָּמוֹת לַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה", כְּלוֹמַר רַגְלֵיהֶם נִרְאוֹת כְּרֶגֶל אֶחָד.
וְטוֹב לְכַוֵּן רַגְלָיו גַּם כְּשֶׁאוֹמֵר קְדֻשָּׁה עִם שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר "נְקַדֵּשׁ … כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים … בִּשְׁמֵי מָרוֹם", וּבַמָּרוֹם מַקְדִּישִׁים כֵּן בְּרֶגֶל יְשָׁרָה:

ביש מי שאומר שכשעומד להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות וטוב לחוש לדבריו:

2יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל יֵלֵךְ לְפָנָיו ג' פְּסִיעוֹת, דֶּרֶךְ קֵרוּב וְהַגָּשָׁה לְדָבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו:

גכתוב אחד אומר והיו עיני ולבי שם כל הימים וכתוב אחד אומר נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים וכדי שיתקיימו ב' מקראות אלו אמרו שהמתפלל צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ שהרי אנו מתפללים נגד בית המקדש שנאמר בו והיו עיני ולבי שם כו' לכן יתן עיניו למטה כנגדו ויחשוב כאלו עומד בו ומתפלל ועל ידי זה תפלתו רצויה ובלבו יכוין למעלה אל אל שבשמים (ואותן המגביהים ראשיהם ועיניהם למעלה כמביטים על הגג המלאכים מלעיגים עליהם) וקודם התפלה ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה וכן בתוך התפלה אם נתבטלה כוונתו כמ"ש בסי' צ':

3כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ ב' מִקְרָאוֹת אֵלּוּ אָמְרוּ שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיָּכֹף רֹאשׁוֹ מְעַט שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו לְמַטָּה לָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מִתְפַּלְלִים נֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כו'", לָכֵן יִתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה כְּנֶגְדּוֹ וְיַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ עוֹמֵד בּוֹ וּמִתְפַּלֵּל, וְעַל יְדֵי זֶה תְּפִלָּתוֹ רְצוּיָה, וּבְלִבּוֹ יְכַוֵּן לְמַעְלָה "אֶל אֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (וְאוֹתָן הַמַּגְבִּיהִים רָאשֵׁיהֶם וְעֵינֵיהֶם לְמַעְלָה כְּמַבִּיטִים עַל הַגַּג — הַמַּלְאָכִים מַלְעִיגִים עֲלֵיהֶם). וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה. וְכֵן בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה אִם נִתְבַּטְּלָה כַּוָּנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ':

דצריך לעמוד בתפלה כעבד לפני רבו באימה ביראה בפחד ואל יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא וטוב שיניחן על לבו כפותין הימנית על השמאלית במקום שנוהגין לעמוד כן לפני המלך כשמדברים עמו ושואלין מאתו צרכיהם והכל כמנהג המקום ונוהגים קצת מטעם הידוע להם לכוף האגודל בתוך פיסת היד ויש נוהגין מטעם הידוע להם להניח זרועותיהם על לבם ימנית על שמאלית שיהיה פרק אמצעי משתי זרועות נגד פני המתפלל:

4צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בְּפַחַד. וְאַל יַנִּיחַ יָדָיו עַל חֲלָצָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יוּהֲרָא. וְטוֹב שֶׁיַּנִּיחֵן עַל לִבּוֹ כְּפוּתִין הַיְמָנִית עַל הַשְּׂמָאלִית, בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲמֹד כֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ וְשׁוֹאֲלִין מֵאִתּוֹ צָרְכֵיהֶם. וְהַכֹּל כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם. וְנוֹהֲגִים קְצָת מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לָכֹף הָאֲגוּדָל בְּתוֹךְ פִּסַּת הַיָּד. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לְהַנִּיחַ זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל לִבָּם יְמָנִית עַל שְׂמָאלִית שֶׁיִּהְיֶה פֶּרֶק אֶמְצָעִי מִשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת נֶגֶד פְּנֵי הַמִּתְפַּלֵּל:

Vocalized Edition - Kehot Publication Society