Orach Chayim, Siman 286

אדיני תפלת מוסף בשבת ובו ה' סעיפים:
זמן תפלת מוסף מתחיל מיד אחר תפלת השחר אף אם התפלל שחרית בבקר מיד אחר שהגיע זמנה יכול ג"כ להתפלל מוסף בעת ההיא שזמן הקרבת המוסף מתחיל מיד אחר הקרבת תמיד בבקר:

אדִּינֵי תְּפִלַּת מוּסָף בְּשַׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
זְמַן תְּפִלַּת מוּסָף מַתְחִיל מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, אַף אִם הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר מִיָּד אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ — יָכוֹל גַם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף בָּעֵת הַהִיא, שֶׁזְּמַן הַקְרָבַת הַמּוּסָף מַתְחִיל מִיָּד אַחַר הַקְרָבַת תָּמִיד בַּבֹּקֶר:

בואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום דהיינו שעה אחר חצות והמאחר כל כך נקרא פושע ואעפ"כ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום אפילו אם כבר התפלל מנחה חוזר ומתפלל מוסף כמו שיתבאר ואם שכח ולא התפלל אותה עד שחשכה אין לה תשלומין כמו שיש לשאר תפלות כמו שנתבאר בסי' ק"ח:

בוְאֵין לְאַחֵר תְּפִלַּת מוּסָף יוֹתֵר מִשֶּׁבַע שָׁעוֹת עַל הַיוֹם, דְּהַיְנוּ שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת, וְהַמְאַחֵר כָּל כָּךְ נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ, וְאַף עַל פִּי כֵן יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם.
אֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל מִנְחָה — חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁחָשֵׁכָה — אֵין לָהּ תַּשְׁלוּמִין כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָר תְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק"ח:

גואם עבר והתפלל אותה קודם שהתפלל שחרית יצא שאף שקרבן מוסף שהקריבוהו קודם תמיד של שחר פסול מכל מקום בתפלה לא החמירו כל כך להיות חוזר ומתפלל הואיל והתפלל אותה בשעה הראויה להקרבה:

גוְאִם עָבַר וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית — יָצָא, שֶׁאַף שֶׁקָּרְבַּן מוּסָף שֶׁהִקְרִיבוּהוּ קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר פָּסוּל, מִכָּל מָקוֹם בִּתְפִלָּה לֹא הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ לִהְיוֹת חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, הוֹאִיל וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּשָׁעָה הָרְאוּיָה לְהַקְרָבָה:

דמותר לטעום אחר תפלת שחרית קודם תפלת המוספין כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משהגיע זמנה דהיינו אכילת פירות אפילו הרבה כדי לסעוד הלב ופת כביצה ולא יותר כמו שנתבאר בסי' רל"ב ובלבד שיקדש מתחלה וישתה רביעית יין או יאכל כזית מחמשת המינין אחר הקידוש מיד כמו שנתבאר בסי' רע"ג:

דמֻתָּר לִטְעוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית קֹדֶם תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לִטְעוֹם קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת פֵּרוֹת אֲפִלּוּ הַרְבֵּה כְּדֵי לִסְעוֹד הַלֵּב, וּפַת כְּבֵיצָה וְלֹא יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"ב.
וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ מִתְּחִלָּה, וְיִשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן אוֹ יֹאכַל כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין אַחַר הַקִּדּוּשׁ מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ג:

ההיו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שאיחר להתפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה דהיינו שש שעות ומחצה צריך להתפלל של מנחה תחלה לפי שהיא תדירה יותר מתפלת המוספים וכל התדיר את חבירו קודם את חבירו.
במה דברים אמורים כשצריך עתה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה או קטנה ואסור לו לאכול קודם שיתפלל מנחה כמו שנתבאר בסימן רל"ב אזי צריך להקדימה אבל אם אינו צריך כלל עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף במה דברים אמורים כשעדיין לא הגיע זמן מנחה קטנה שהיא עיקר תפלת המנחה אבל משהגיע עיקר זמנה צריך להקדימה בכל ענין.
ויש אומרים שאפילו קודם מנחה קטנה צריך להקדים מנחה בכל ענין ויש לחוש לדבריהם וליזהר ביום הכיפורים שמאריכים בתפלת שחרית שיתחילו מוסף קודם שש ומחצה כדי שלא יצטרכו להתפלל מנחה תחלה לפי סברא זו כמו שיתבאר בסי' תר"כ.
ומכל מקום אם אירע שהאריכו בשחרית עד אחר שש ומחצה ואפילו אם אירע שלא התחילו מוסף עד שהגיע זמן מנחה קטנה לא יתפללו מנחה תחלה בצבור כדי שלא יטעו ההמון לעשות כן פעם אחרת ולא אמרו להתפלל מנחה תחלה אלא ביחיד שאירע לו כן:

ההָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי תְפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָפִים, כְּגוֹן שֶׁאֵחַר לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מִנְחָה תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁהִיא תְּדִירָה יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִים, וְכָל הַתָּדִיר אֶת חֲבֵרוֹ — קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּיהֶן, כְּגוֹן שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל סְעֻדָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"ב — אֲזַי צָרִיךְ לְהַקְדִימָהּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה — יָכוֹל לְהַקְדִּים שֶׁל מוּסָף.
בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה, שֶׁהִיא עִקַּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֲבָל מִשֶּׁהִגִּיעַ עִקַּר זְמַנָּהּ — צָרִיךְ לְהַקְדִימָהּ בְּכָל עִנְיָן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ קֹדֶם מִנְחָה קְטַנָּה צָרִיךְ לְהַקְדִּים מִנְחָה בְּכָל עִנְיָן. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, וְלִזָּהֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמַּאֲרִיכִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁיַּתְחִילוּ מוּסָף קֹדֶם שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה לְפִי סְבָרָא זוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תר"כ.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵרַע שֶׁהֶאֱרִיכוּ בְּשַׁחֲרִית עַד אַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ מוּסָף עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה — לֹא יִתְפַּלְלוּ מִנְחָה תְּחִלָּה בְּצִבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הֶהָמוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלֹא אָמְרוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּיָחִיד שֶׁאֵרַע לוֹ כֵּן:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org