Orach Chayim, Siman 272

אעל איזה יין מקדשין ובו י"ד סעיפים:
אין מקדשים על היין שריחו רע אע"פ שלא נשתנה לחמיצות כלל אלא ריחו וטעמו יין שמברכים עליו בורא פרי הגפן רק שמסריח קצת מחמת שהיה בכלי מאוס אף על פי כן הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך.
וכן אין מקדשין על היין שנתגלה אף על פי שעכשיו אין נזהרים בגילוי לפי שאין נחשים מצויים בינינו אף על פי כן הקריבהו נא לפחתך וגו' ומכל מקום אם לא עמד מגולה אלא שעה מועטת אין להקפיד כל כך בפרט במדינות אלו שאין היין מצוי כל כך לפי שגם הפחות והסגנים אין מקפידים על כך בדיעבד אלא אם כן נמר ריחו וטעמו:

1עַל אֵיזֶה יַיִן מְקַדְּשִׁין וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:
אֵין מְקַדְּשִׁים עַל הַיַּיִן שֶׁרֵיחוֹ רָע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה לַחֲמִיצוּת כְּלָל, אֶלָּא רֵיחוֹ וְטַעְמוֹ יַיִן שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", רַק שֶׁמַּסְרִיחַ קְצָת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּכְלִי מָאוּס, אַף עַל פִּי כֵן "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ".
וְכֵן אֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן שֶׁנִּתְגַּלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִזְהָרִים בְּגִלּוּי, לְפִי שֶׁאֵין נְחָשִׁים מְצוּיִים בֵּינֵינוּ, אַף עַל פִּי כֵן "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ וְגוֹ'".
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא עָמַד מְגֻלֶּה אֶלָּא שָׁעָה מוּעֶטֶת — אֵין לְהַקְפִּיד כָּל כָּךְ, בִּפְרָט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַיַּיִן מָצוּי כָּל כָּךְ, לְפִי שֶׁגַּם הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים אֵין מַקְפִּידִים עַל כָּךְ בְּדִיעֲבַד, אֶלָּא אִם כֵּן נָמַר רֵיחוֹ וְטַעְמוֹ:

ביין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישן שהוא משובח יותר:

2יַיִן מִגִּתּוֹ מְקַדְּשִׁין עָלָיו. וְסוֹחֵט אָדָם אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר בְּיַיִן יָשָׁן, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח יוֹתֵר:

גמקדשים על יין שבפי חבית אע"פ שיש בו קמחין ובלבד שיסננו תחלה להעביר הקמחין אם אפשר לו.
ומכל מקום אם יש עליו קרום לבן אין מקדשים עליו לפי שמן הסתם כבר פג בו טעמו ונעשה חומץ ויין שטעמו חומץ אע"פ שריחו יין אין מקדשים עליו ואפילו בורא פרי הגפן אין מברכים עליו כמו שנתבאר בסי' ר"ד אבל אם ידוע שטעמו יין אע"פ שריחו חומץ מברכים עליו בורא פרי הגפן ומקדשים עליו שהכל הולך אחר הטעם ומכל מקום מצוה מן המובחר לברור יין טוב לקדש עליו ולא ליקח אפילו מסתם יין שבמרתף כי שמא יהיה ריחו חומץ:

3מְקַדְּשִׁים עַל יַיִן שֶׁבְּפִי חָבִית אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִמְחִין, וּבִלְבָד שֶׁיְּסַנְּנוֹ תְּחִלָּה לְהַעֲבִיר הַקִּמְחִין אִם אֶפְשָׁר לוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ עָלָיו קְרוּם לָבָן — אֵין מְקַדְּשִׁים עָלָיו, לְפִי שֶׁמִן הַסְּתָם כְּבָר פָּג בּוֹ טַעְמוֹ וְנַעֲשָׂה חֹמֶץ.
וְיַיִן שֶׁטַעְמוֹ חֹמֶץ אַף עַל פִּי שֶׁרֵיחוֹ יַיִן — אֵין מְקַדְּשִׁים עָלָיו, וַאֲפִלּוּ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אֵין מְבָרְכִים עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ד.
אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁטַּעְמוֹ יַיִן אַף עַל פִּי שֶׁרֵיחוֹ חֹמֶץ — מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וּמְקַדְּשִׁים עָלָיו, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַטַּעַם.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִבְרוֹר יַיִן טוֹב לְקַדֵּשׁ עָלָיו, וְלֹא לִקַּח אֲפִלּוּ מִסְּתָם יַיִן שֶׁבַּמַּרְתֵּף, כִּי שֶׁמָּא יִהְיֶה רֵיחוֹ חֹמֶץ:

דיין לבן מקדשים עליו כמו שיתבאר בסי' תע"ב:

4יַיִן לָבָן מְקַדְּשִׁים עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ב:

הומקדשים על יין שבשולי החבית אף על פי שיש בו שמרים ועל יין שחור ועל יין מתוק ומכל מקום מצוה מן המובחר לברור היין המשובח ביותר לקדש עליו:

5וּמְקַדְּשִׁים עַל יַיִן שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁמָרִים, וְעַל יַיִן שָׁחוֹר, וְעַל יַיִן מָתוֹק. וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִבְרוֹר הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר לְקַדֵּשׁ עָלָיו:

ויין חי אפילו אם הוא חזק כל כך שראוי להמזג בשלשה חלקים מים וחלק אחד יין מקדשים עליו אפילו בלא מזיגה כלל ומכל מקום יותר טוב למזגו ובלבד שיהא מזוג כראוי (עי' סי' ר"ד) ויינות שלנו שאינם חזקים הם יותר טובים בלא מזיגה:

6יַיִן חַי, אֲפִלּוּ אִם הוּא חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁרָאוּי לְהִמָּזֵג בִּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים מַיִם וְחֵלֶק אֶחָד יַיִן — מְקַדְּשִׁים עָלָיו אֲפִלּוּ בְּלֹא מְזִיגָה כְּלָל. וּמִכָּל מָקוֹם, יוֹתֵר טוֹב לְמָזְגוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מָזוּג כָּרָאוּי (עַיֵּן סִמָּן ר"ד).
וְיֵינוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם חֲזָקִים — הֵם יוֹתֵר טוֹבִים בְּלֹא מְזִיגָה:

זיין צמוקים דהיינו שכותשים ענבים יבשים ונותנים עליהם מים ושורים אותם בהם ג' ימים ותוסס ונעשה יין מקדשים עליו בין שנכמשו בעודם בגפניהם בין שנצטמקו ונתייבשו בחמה או ע"י תולדת האור והוא שיוצא מהם קצת לחלוחית בלא שרייה כשמעצרים אותם (שאותו הלחלוחית הוא שנכנס במים ע"י שרייה ומהפכם ליין) אבל אם אינו יוצא מהם שום לחלוחית אף אם ידרכום ברגל או יעצרום בקורה אלא ע"י שרייה בלבד אין מקדשים עליו ואפילו בורא פרי הגפן אין מברכים עליו:

7יֵין צִמּוּקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְשִׁים עֲנָבִים יְבֵשִׁים וְנוֹתְנִים עֲלֵיהֶם מַיִם, וְשׁוֹרִים אוֹתָם בָּהֶם ג' יָמִים, וְתוֹסֵס וְנַעֲשֶׂה יַיִן — מְקַדְּשִׁים עָלָיו, בֵּין שֶׁנִּכְמְשׁוּ בְּעוֹדָם בְּגַפְנֵיהֶם, בֵּין שֶׁנִּצְטַמְּקוּ וְנִתְיַבְּשׁוּ בַּחַמָּה, אוֹ עַל יְדֵי תּוֹלֶדֶת הָאוּר. וְהוּא שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם קְצָת לַחְלוּחִית בְּלֹא שְׁרִיָּה כְּשֶׁמְּעַצְּרִים אוֹתָם (שֶׁאוֹתוֹ הַלַּחְלוּחִית הוּא שֶׁנִּכְנָס בַּמַּיִם עַל יְדֵי שְׁרִיָּה וּמְהַפְּכָם לְיַיִן). אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹצֵא מֵהֶם שׁוּם לַחְלוּחִית אַף אִם יִדְרְכוּם בָּרֶגֶל אוֹ יַעַצְרוּם בַּקּוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁרִיָּה בִּלְבָד — אֵין מְקַדְּשִׁים עָלָיו, וַאֲפִלּוּ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אֵין מְבָרְכִים עָלָיו:

חשמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים ונעשה יין מקדשים עליו אם ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן כמו שנתבאר בסי' ר"ד:

8שִׁמְרֵי יַיִן אוֹ חַרְצַנִּים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם וְנַעֲשָׂה יַיִן — מְקַדְּשִׁים עָלָיו אִם רָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ד:

טיש אומרים שאין מקדשים על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש שאין מקדשים אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח ויש אומרים שלא מיעטו אלא יין שאינו ראוי לנסך מפני גריעות שבו כגון מגולה ושריחו רע אבל המבושל אין פסולו למזבח אלא מפני שנשתנה מברייתו אבל לא נשתנה לגריעות אלא לעילוי כמ"ש בסי' ר"ד לפיכך מקדשים עליו ואין צריך לומר יין שיש בו דבש שאין פיסולו למזבח מחמת עצמו אלא מחמת הדבש שנאמר כי כל שאור וכל דבש וגו' וכן עיקר וכן נוהגים לקדש עליהם אפילו יש לו יין אחר אלא שאינו טוב כמותם:

9יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים עַל יַיִן מְבֻשָּׁל וְעַל יַיִן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבַשׁ, שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא עַל הַיַּיִן הָרָאוּי לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֲטוּ אֶלָּא יַיִן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְנַסֵּךְ מִפְּנֵי גְּרִיעוּת שֶׁבּוֹ, כְּגוֹן מְגֻלֶּה, וְשֶׁרֵיחוֹ רָע, אֲבָל הַמְבֻשָּׁל אֵין פְּסוּלוֹ לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִבְּרִיָּתוֹ, אֲבָל לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּת אֶלָּא לְעִלּוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ד, לְפִיכָךְ מְקַדְּשִׁים עָלָיו.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יַיִן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבַשׁ, שֶׁאֵין פְּסוּלוֹ לַמִּזְבֵּחַ מֵחֲמַת עַצְמוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת הַדְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ וְגוֹ'". וְכֵן עִקָּר. וְכֵן נוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ יַיִן אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ טוֹב כְּמוֹתָם:

ימדינה או עיר שרוב יינם שכר או שאר משקים דהיינו שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודותיהם על השכר או שאר משקים כמו שהוא דרך לקבוע על היין במקום שהיין מצוי הרי משקין אלו בעיר זו כמו יין ונקראים שם חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס וכל שאין יין הרבה גדל סביבות העיר כמהלך יום שאף שמצוי הרבה יין אצל החנוני מן הסתם אין דרך רוב אנשי עיר זו לקנות יין תמיד מן החנווני אלא קובעים רוב סעודותיהם על שאר משקים והרי הם חמר מדינה ואף במקומות שהיין גדל שם ובשנה אחת לקה היין ואינו מצוי כל כך ורוב העיר קובעים רוב סעודותיהם בשנה ההיא על שאר משקים הרי משקים אלו חמר מדינה בשנה ההיא.
ויש חולקין על כל זה ואומרים שאינו נקרא חמר מדינה אלא אם כן רוב השנה אין היין מצוי כלל בכל העיר אפילו אצל החנוני אבל אם רוב השנה הוא מצוי אצל החנוני אף שהוא ביוקר אין שום משקה נקרא חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס (חוץ מברכת המזון מטעם שנתבאר בסי' קפ"ב) אף בשעה שאין היין מצוי כלל בעיר.
ומנהג העולם כסברא הראשונה:

10מְדִינָה אוֹ עִיר שֶׁרֹב יֵינָם שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁדֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְבּוֹעַ סְעֻדּוֹתֵיהֶם עַל הַשֵּׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים כְּמוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לִקְבּוֹעַ עַל הַיַּיִן בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּיִן מָצוּי — הֲרֵי מַשְׁקִין אֵלּוּ בְּעִיר זוֹ כְּמוֹ יַיִן, וְנִקְרָאִים שָׁם "חֲמַר מְדִינָה" לְעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס.
וְכֹל שֶׁאֵין יַיִן הַרְבֵּה גָּדֵל סְבִיבוֹת הָעִיר כְּמַהֲלַךְ יוֹם, שֶׁאַף שֶׁמָּצוּי הַרְבֵּה יַיִן אֵצֶל הַחֶנְוָנִי מִן הַסְּתָם אֵין דֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי עִיר זוֹ לִקְנוֹת יַיִן תָּמִיד מִן הַחֶנְוָנִי, אֶלָּא קוֹבְעִים רֹב סְעֻדּוֹתֵיהֶם עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, וַהֲרֵי הֵם "חֲמַר מְדִינָה".
וְאַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַיַּיִן גָּדֵל שָׁם וּבְשָׁנָה אַחַת לָקָה הַיַּיִן וְאֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ, וְרֹב הָעִיר קוֹבְעִים רֹב סְעֻדּוֹתֵיהֶם בַּשָּׁנָה הַהִיא עַל שְׁאָר מַשְׁקִים — הֲרֵי מַשְׁקִים אֵלּוּ "חֲמַר מְדִינָה" בַּשָּׁנָה הַהִיא.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל כָּל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא "חֲמַר מְדִינָה" אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַשָּׁנָה אֵין הַיַּיִן מָצוּי כְּלָל בְּכָל הָעִיר אֲפִלּוּ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי, אֲבָל אִם רֹב הַשָּׁנָה הוּא מָצוּי אֵצֶל הַחֶנְוָנִי אַף שֶׁהוּא בְּיֹקֶר — אֵין שׁוּם מַשְׁקֶה נִקְרָא "חֲמַר מְדִינָה" לְעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס (חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ"ב), אַף בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַיַּיִן מָצוּי כְּלָל בָּעִיר.
וּמִנְהָג הָעוֹלָם כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

יאיש אומרים שלא הוזכר חמר מדינה אלא לענין הבדלה וברכת המזון ושאר דברים הטעונים כוס חוץ מקידוש שאין מקדשין לעולם אלא על היין ולא על שאר משקים שהם חמר מדינה אף אם אי אפשר למצוא יין כלל בכל המדינה אלא יקדש על הפת וביום יוצא ידי חובתו במה שמברך המוציא על הפת ויש אומרים שאפילו מי שיש לו יין יכול לקדש על חמר מדינה מן הדין אלא שאין זה הידור מצוה וצריך לקדש על היין לכתחלה אבל אם אין יין בביתו אף שישנו אצל חנוני אין צריך לקדש עליו אלא אם כן רוצה לעשות מצוה מן המובחר.
ולענין מעשה אם אין יין בעיר יקדש בלילה על הפת לחוש לסברא הראשונה וביום יקדש על המשקה שהוא חמר מדינה שאם לא יברך אלא על הפת איזה היכר יהיה לקידוש זה שאף בלא מצות קידוש זה היה מברך על הפת אבל אם יש יין בעיר אין לקדש על הפת אלא על היין בין בלילה בין ביום לפי שיש אומרים שלא תקנו כלל קידוש על הפת אלא על הכוס.
ומכל מקום במדינות אלו שהיין ביוקר יש להקל בקידוש של יום לקדש על המשקה שהוא חמר מדינה אף אם יש לו יין בביתו דכיון שמברך בתחלה על כוס חמר מדינה ואח"כ על הפת יוצא בזה לדברי הכל ואף שיש מי שאומר שלא תקנו שום קידוש אלא על היין בלבד ולא על הפת ולא על חמר מדינה מכל מקום אין להחמיר כל כך בקידוש של יום שאינו חיוב כל כך כמו של לילה כיון שהיין ביוקר במדינות אלו.
ומכל מקום מצוה מן המובחר לקדש לעולם על היין:

11יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֻזְכַּר "חֲמַר מְדִינָה" אֶלָּא לְעִנְיַן הַבְדָּלָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁאָר דְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס, חוּץ מִקִּדּוּשׁ שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין לְעוֹלָם אֶלָּא עַל הַיַּיִן, וְלֹא עַל שְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁהֵם "חֲמַר מְדִינָה" אַף אִם אִי אֶפְשָׁר לִמְצוֹא יַיִן כְּלָל בְּכָל הַמְּדִינָה, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, וּבַיּוֹם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁמְּבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן יָכוֹל לְקַדֵּשׁ עַל "חֲמַר מְדִינָה" מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם אֵין יַיִן בְּבֵיתוֹ אַף שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי — אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר.
וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, אִם אֵין יַיִן בָּעִיר — יְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה עַל הַפַּת, לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וּבַיּוֹם יְקַדֵּשׁ עַל הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה", שֶׁאִם לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא עַל הַפַּת — אֵיזֶה הֶכֵּר יִהְיֶה לְקִדּוּשׁ זֶה, שֶׁאַף בְּלֹא מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶה הָיָה מְבָרֵךְ עַל הַפַּת. אֲבָל אִם יֵשׁ יַיִן בָּעִיר — אֵין לְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת אֶלָּא עַל הַיַּיִן, בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תִקְּנוּ כְּלָל קִדּוּשׁ עַל הַפַּת אֶלָּא עַל הַכּוֹס.
וּמִכָּל מָקוֹם, בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁהַיַּיִן בְּיֹקֶר — יֵשׁ לְהָקֵל בְּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם לְקַדֵּשׁ עַל הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה" אַף אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן בְּבֵיתוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה עַל כּוֹס "חֲמַר מְדִינָה", וְאַחַר כָּךְ עַל הַפַּת — יוֹצֵא בָזֶה לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְאַף שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא תִקְּנוּ שׁוּם קִדּוּשׁ אֶלָּא עַל הַיַּיִן בִּלְבָד, וְלֹא עַל הַפַּת וְלֹא עַל "חֲמַר מְדִינָה", מִכָּל מָקוֹם אֵין לְהַחֲמִיר כָּל כָּךְ בְּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם, שֶׁאֵינוֹ חִיּוּב כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁל לַיְלָה, כֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן בְּיֹקֶר בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ לְעוֹלָם עַל הַיַּיִן:

יבמי שאינו שותה יין מחמת נדר יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו ואם אין עמו אחרים יקדש על הפת ולא על היין או ישמע קידוש מאחרים שמקדשים על היין אבל מי שאינו שותה יין מחמת ששונאו יש לו לדחוק את עצמו לשתות ממנו בקידוש של לילה ולא יקדש על הפת מטעם שנתבאר או ישמע מאחרים המקדשים על היין:

12מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן מֵחֲמַת נֶדֶר — יָכוֹל לְקַדֵּשׁ עָלָיו, וְיִשְׁתּוּ אֲחֵרִים הַמְסֻבִּין עִמּוֹ.
וְאִם אֵין עִמּוֹ אֲחֵרִים — יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת וְלֹא עַל הַיַּיִן, אוֹ יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים שֶׁמְּקַדְּשִׁים עַל הַיַּיִן.
אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן מֵחֲמַת שֶׁשּׂוֹנְאוֹ — יֵשׁ לוֹ לִדְחוֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ בְּקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה, וְלֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר, אוֹ יִשְׁמַע מֵאֲחֵרִים הַמְקַדְּשִׁים עַל הַיַּיִן:

יגאין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של קידוש בין של לילה בין של יום (בין שהוא יין בין שאר משקה) לפי שהקידוש הוא מצרכי הסעודה והרי כוס זה טפל לסעודה ונפטר בברכת המזון שלאחר הסעודה כאלו שתהו בתוך הסעודה (עיין סי' קע"ד) (ואם שתה עוד קודם הסעודה מלבד כוס הקידוש אם הוא יין אין צריך לברך אחריו מטעם שנתבאר בסי' קע"ד ואם הוא שאר משקה צריך לברך אחריו אלא אם כן יברך ברכה אחרונה אחר כוס ברכת המזון כמו שנתבאר שם[)]:

13אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם (בֵּין שֶׁהוּא יַיִן בֵּין שְׁאָר מַשְׁקֶה), לְפִי שֶׁהַקִּדּוּשׁ הוּא מִצָּרְכֵי הַסְּעֻדָּה, וַהֲרֵי כּוֹס זֶה טָפֵל לַסְּעֻדָּה, וְנִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁלְּאַחַר הַסְּעֻדָּה כְּאִלוּ שָׁתָהוּ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה (עַיֵּן סִמָּן קע"ד).
(וְאִם שָׁתָה עוֹד קֹדֶם הַסְּעֻדָּה מִלְּבַד כּוֹס הַקִּדּוּשׁ, אִם הוּא יַיִן — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ד. וְאִם הוּא שְׁאָר מַשְׁקֶה — צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, אֶלָּא אִם כֵּן יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אַחַר כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם):

ידאין צריך לברך על היין שבתוך הסעודה לפי שנפטר בברכת בורא פרי הגפן שבקידוש (עיין סי' קע"ד):

14אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, לְפִי שֶׁנִּפְטָר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבַּקִּדּוּשׁ (עַיֵּן סִמָּן קע"ד):

Vocalized Edition - Kehot Publication Society