Orach Chayim, Siman 644

אסדר הלל כל ימי החג ובו סעיף אחד:
אחר שחזר ש"ץ תפלת השחר נוטלין הלולב ומיניו לקיים מצות עשה של תורה שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו וסדר נטילתו וברכותיו וניענועו יתבאר בסי' תרנ"א. ומצות עשה מדברי סופרים לגמור ההלל כל שמונת ימי החג לפי שכל יום ויום נחשב ליום טוב בפני עצמו כיון שחלוק בקרבנותיו משאר ימים משא"כ בפסח שכל קרבנות של כל הימים הן שוין לפיכך לא תקנו לגמור ההלל אלא ביום ראשון בלבד וכל משפט ההלל והלכותיו וימים שגומרין אותו כבר נתבאר בסי' תפ"ח ע"ש ובסי' תכ"[ב]. ואין אומרים אל נא לעולם תוערץ בפיוטים של יום ראשון של סוכות:

אסֵדֶר הַלֵּל כָּל יְמֵי הֶחָג וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
אַחַר שֶׁחָזַר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר — נוֹטְלִין הַלּוּלָב וּמִינָיו לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'", וּמְבָרְכִין "עַל נְטִילַת לוּלָב" וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ". וְסֵדֶר נְטִילָתוֹ וּבִרְכוֹתָיו וְנִעְנוּעוֹ — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ"א.
וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לִגְמֹר הַהַלֵּל כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, לְפִי שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נֶחְשָׁב לְיוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָלוּק בְּקָרְבְּנוֹתָיו מִשְּׁאָר יָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח שֶׁכָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים הֵן שָׁוִין, לְפִיכָךְ לֹא תִּקְּנוּ לִגְמֹר הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד. וְכָל מִשְׁפַּט הַהַלֵּל וְהִלְכוֹתָיו וְיָמִים שֶׁגּוֹמְרִין אוֹתוֹ — כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ח, עַיֵּן שָׁם וּבְסִימָן תכ"[ב].
וְאֵין אוֹמְרִים "אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרַץ" בַּפִּיּוּטִים שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org