Orach Chayim, Siman 636

אדין סוכה ישנה ובו ג' סעיפים:
סוכה ישנה דהיינו שעשאה קודם שלשים יום שלפני החג כשרה ובלבד שיחדש בה לשם החג ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה אין צריך לחדש בה דבר:

אדִּין סֻכָּה יְשָׁנָה וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
סֻכָּה יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם הֶחָג. וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה — אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר:

בחידוש זה שאמרנו צריך שיהא בגוף הסכך דהיינו שיניח סכך חדש לשם החג ואפילו אין בסכך המחודש אלא טפח על טפח מרובע די בכך ואם אורך החידוש הוא הולך על פני כל אורך או לרוחב הסוכה אפילו אין ברחבו אלא כל שהוא די בכך וכל זה בסכך אבל בדפנות אפילו עשאן מתחלת השנה בבירור שלא לשם החג אינו צריך לחדש בהם דבר:

בחִדּוּשׁ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּגוּף הַסְּכָךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּנִּיחַ סְכָךְ חָדָשׁ לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ אֵין בַּסְּכָךְ הַמְחֻדָּשׁ אֶלָּא טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע — דַּי בְּכָךְ. וְאִם אֹרֶךְ הַחִדּוּשׁ הוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ אוֹ לְרֹחַב הַסֻּכָּה, אֲפִלּוּ אֵין בְּרָחְבּוֹ אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא — דַּי בְּכָךְ.
וְכָל זֶה בַּסְּכָךְ, אֲבָל בַּדְּפָנוֹת אֲפִלּוּ עֲשָׂאָן מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם הֶחָג — אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהֶם דָּבָר:

גיוצר כלי חרס שיש לו שתי סוכות זו לפנים מזו ושתיהן עשויות לצל ועושה קדרותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה אע"פ שהיא עשויה לצל מכל מקום כיון שהיא דירתו כל השנה שהוא אוכל וישן בה ועושה בה רוב תשמישו אין ניכר שהוא דר בה עתה לשם מצוה אבל החיצונה יוצא בה ידי סוכה שהרי אינו דר בה כל השנה ואפילו הפנימית אם מגביה את הסכך וחוזר ומניחו לשם סוכה כשרה שהרי אפילו תקרת הבית מתכשרת לסיכוך ע"י מעשה זו כמו שנתבאר בסימן תרל"א:

גיוֹצֵר כְּלִי חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי סֻכּוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ וּשְׁתֵּיהֶן עֲשׂוּיוֹת לְצֵל וְעוֹשֶׂה קְדֵרוֹתָיו בַּפְּנִימִית וּמוֹכְרָם בַּחִיצוֹנָה — הַפְּנִימִית אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי סֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְצֵל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא דִּירָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְיָשֵׁן בָּהּ וְעוֹשֶׂה בָּהּ רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ — אֵין נִכָּר שֶׁהוּא דָּר בָּהּ עַתָּה לְשֵׁם מִצְוָה, אֲבָל הַחִיצוֹנָה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי סֻכָּה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ דָּר בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה, וַאֲפִלּוּ הַפְּנִימִית אִם מַגְבִּיהַּ אֶת הַסְּכָךְ וְחוֹזֵר וּמַנִּיחוֹ לְשֵׁם סֻכָּה — כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ תִּקְרַת הַבַּיִת מִתְכַּשֶּׁרֶת לְסִכּוּךְ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרל"א:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org