Orach Chayim, Siman 400

אמי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו ובו סעיף אחד:
מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואע"פ שנתכוין לקנות שביתה במקומו כיון שאלו היה יודע שהעיר בתוך תחומו לא היה חפץ לקנות שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כאלו קנה שביתה עמהם. אבל אם לא היה בדעתו כלל ליכנס לעיר זו קנה שביתה במקומו ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם כלים אלפים ממקום שביתתו בחצי העיר אינו מהלך בעיר יותר מחציה ואם כלים בסוף העיר כל העיר נחשבת לו כד' אמות כמו שיתבאר בסי' ת"ח. ואפילו אם מבעוד יום היה בדעתו ליכנס לעיר זו ובין השמשות אמר בפירוש שביתתי במקומי הרי עקר שביתתו מאנשי העיר וקנה שביתה במקומו:

אמִי שֶׁיָּשַׁב לוֹ בַּדֶּרֶךְ לָנוּחַ וְלֹא יָדַע אִם הוּא בַּתְּחוּם אִם לָאו וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
מִי שֶׁהָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ לִכָּנֵס לָעִיר וְיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ לָנוּחַ וְחָשְׁכָה לוֹ, וְלֹא יָדַע שֶׁהוּא בִּתְחוּם הָעִיר, וְאַחַר כָּךְ מָצָא עַצְמוֹ בִּתְחוּמָה — קָנָה שְׁבִיתָה בָּעִיר וְנִכְנָס לְתוֹכָהּ בְּשַׁבָּת, וּמְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִקְנוֹת שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמוֹ, כֵּיוָן שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָעִיר בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ לֹא הָיָה חָפֵץ לִקְנוֹת שְׁבִיתָה אֶלָּא עִם בְּנֵי הָעִיר — הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קָנָה שְׁבִיתָה עִמָּהֶם.
אֲבָל אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לְעִיר זוֹ, קָנָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמוֹ, וּמִשָּׁם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְאִם כָּלִים אַלְפַּיִם מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר, אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בָּעִיר יוֹתֵר מֵחֶצְיָהּ. וְאִם כָּלִים בְּסוֹף הָעִיר, כָּל הָעִיר נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּד' אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ח.
וַאֲפִלּוּ אִם מִבְּעוֹד יוֹם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִכָּנֵס לְעִיר זוֹ, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָמַר בְּפֵרוּשׁ "שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי" — הֲרֵי עָקַר שְׁבִיתָתוֹ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְקָנָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמוֹ:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org