Orach Chayim, Siman 290

אבשבת ישלים מאה ברכות בפירות ובו ו' סעיפים:
צריך להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח אם יש לו כדי להשלים מנין מאה ברכות אף ששמע הברכות של קריאת התורה וההפטרה כמו שנתבאר בסי' מ"ו:

אבְּשַׁבָּת יַשְׁלִים מֵאָה בְרָכוֹת בְּפֵרוֹת וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּפֵרוֹת וּמְגָדִים וּמִינֵי רֵיחַ אִם יֵשׁ לוֹ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְרָכוֹת, אַף שֶׁשָּׁמַע הַבְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן מ"ו:

באם רגיל בשינת צהרים בחול אל יבטלנה בשבת כי עונג הוא לו:

באִם רָגִיל בְּשֵׁנַת צָהֳרַיִם בְּחֹל — אַל יְבַטְּלֶנָּה בְּשַׁבָּת, כִּי עֹנֶג הוּא לוֹ:

גואחר השינה צריך לקבוע מדרש ללמוד תורה לרבים שנאמר בפרשת שבת ויקהל משה ודרשו חכמים למה נאמר בפרשה זו ויקהל שלא נאמר כן בכל התורה כולה אמר הקב"ה למשה רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים על כן צריך לקבוע מדרש להודיע לעם את חקי האלהים ולדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם ולא כמו שנוהגים עכשיו:

גוְאַחַר הַשֵּׁנָה צָרִיךְ לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ לִלְמוֹד תּוֹרָה לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים לָמָּה נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ "וַיַּקְהֵל" שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "רֵד וַעֲשֵׂה לִי קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ לְהַקְהֵל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת לְהִכָּנֵס בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לִלְמוֹד בָּהֶם תּוֹרָה לָרַבִּים", עַל כֵּן צָרִיךְ לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ לְהוֹדִיעַ לָעָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְלִדְרוֹשׁ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה לְהַכְנִיס יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבָבָם, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים עַכְשָׁו:

דואסור לקבוע סעודה בעת המדרש אלא יקדימנה או יאחרנה שצריכים הכל לבא לשמוע הדרשה או ללמוד בעצמם כשאין שם דורש כראוי והדורש לעם חקי האלהים ולהכניס בלבבם יראת שמים ונתאחר לבא לבית המדרש לא יניח הדרשה בשביל סעודה שלישית לפי שלימוד תורה ויראת שמים לרבים קודם לכל המצות שבתורה:

דוְאָסוּר לִקְבּוֹעַ סְעֻדָּה בְּעֵת הַמִּדְרָשׁ, אֶלָּא יַקְדִּימֶנָּה אוֹ יְאַחֲרֶנָּה, שֶׁצְּרִיכִים הַכֹּל לָבֹא לִשְׁמוֹעַ הַדְּרָשָׁה, אוֹ לִלְמוֹד בְּעַצְמָם כְּשֶׁאֵין שָׁם דּוֹרֵשׁ כָּרָאוּי.
וְהַדּוֹרֵשׁ לָעָם חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וּלְהַכְנִיס בִּלְבָבָם יִרְאַת שָׁמַיִם וְנִתְאַחֵר לָבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — לֹא יַנִּיחַ הַדְּרָשָׁה בִּשְׁבִיל סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, לְפִי שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם לָרַבִּים קוֹדֵם לְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה:

הלא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי לפיכך פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע לא ימשיכו הרבה בעונג אכילה ושתיה בשבת ודי להם בעונג קצת שצריכים לעסוק בתורה הרבה אבל תלמידי חכמים העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ימשיכו קצת יותר בעונג אכילה ושתיה כי הם מתענגים בלימודם כל ימות השבוע ומכל מקום גם הם צריכים לעסוק בתורה ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה ושינה שהרי נאמר שבת לה' אלהיך:

הלֹא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי לַעֲסוֹק בָּהֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל יְמוֹת הַחֹל הֵם טְרוּדִים בִּמְלַאכְתָּם, וְאֵין לָהֶם פְּנַאי לַעֲסוֹק בָּהּ בִּקְבִיעוּת, וּבְשַׁבָּת הֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה, וִיכוֹלִים לַעֲסוֹק בָּהּ כָּרָאוּי. לְפִיכָךְ, פּוֹעֲלִים וּבַעֲלֵי בָתִּים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ — לֹא יַמְשִׁיכוּ הַרְבֵּה בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּשַׁבָּת, וְדַי לָהֶם בְּעֹנֶג קְצָת, שֶׁצְּרִיכִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.
אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ — יַמְשִׁיכוּ קְצָת יוֹתֵר בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי הֵם מִתְעַנְּגִים בְּלִמּוּדָם כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם הֵם צְרִיכִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, וְאֵינָם רַשָּׁאִים לִמְשׁוֹךְ כָּל הַיּוֹם בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ":

ולא יאמר בשבת לבני ביתו נישן היום כדי לעשות מלאכתינו בערב (עיין סי' ש"ז):

ולֹא יֹאמַר בְּשַׁבָּת לִבְנֵי בֵיתוֹ "נִישַׁן הַיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתֵּנוּ בָּעֶרֶב" (עַיֵּן סִמָּן ש"ז):

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org