ברוךא שאמר והי' העולםב רדל"א דלא ידע בר איהו, ברוך הוא הוא גלגלתא דאריך פי' כי בחי' הוא הוא ענין העלם שאינו ידוע מי הוא, משא"כ אתה רומז לבחי' גילוי. ולכך נקרא חכמה אתהג אבינו, וכן חסד אתהד כהן כנ"לה ומל'ו אותיות מא' ועד תי"ו, לפי שהוא בחי' גילוי כי חכמהז נק' ראשית הגילוי. עד"מ בנפש המשכלת כח החכמה נרגש אצלו, משא"כ מה שלמעלה מן החכמה אינו מורגש כלל הגם שידוע בבירור שיש מציאות בחי' שלמעלה מן החכמה הוא נעלם מהותו ממנו כו' וכך למעלהח מן החכ' נק' אתה לפי שהוא בגילוי מהותו ממש, אבל ההסתרט נקרא הוא שנעלם מהותו רק מציאותו לבד שידוע בבירור שיש בו כח למעלה מהחכמה כנ"לי ולכך הוא שורש לנאצלים כנ"ל וד"ל.
אבל רדל"א הוא פנימיות בחי' התחתונה שבמאציל שגם מציאותו אינו ידוע, לא שבפני המקבלים אינו ניכר שפעויא, אלא גם בפני עצמו איננו מהות. וזהו והי' העולם פי' שאמר מאותיות שבמל' דא"ק להתלבש להיות ע"ס בעתיק שהם בנין