תשסט

בראש גגו ומתענג בה מאהבת המקום ב"ה אליהם ואח"כ כשהקב"ה יוציא חמה כו' אינהו בעוטי מבעטי אבל לא ישראל וכו', הענין הוא כנ"ל שמצד שהם אינם יכולים לקבל ולהשיג רק שמחה של מצוה ושישיגו מזה התענוג אבל ישראל אפשר להם לקבל התענוג הנעלם שעשועי המלך בעצמו מצות המלך אפילו שלא ישיגו הם שום תענוג.

וזהו ג"כ ענין הויכוח של שאול ושמואל שהקב"ה אמר וצוה לא^לט תחי' כל נשמה ובמלחמת עמלק לקח שאול מבחר הצאן בכדי להעלות עולה וזבחים, וכידוע היינו שרצה ג"כ לקיים מצות לא תחי' כו' אבל שישיג בחי' תענוג לעשות עולה ריח ניחוח כו', שמחה של מצוה הנ"ל, ואמר לו שמואל החפץ^מ לה' בעולה וזבחים כי אם להקשיב ולשמוע כו' מצות המלך הנ"ל שעשועי המלך בעצמו, אבל דהע"ה אמר אם^מא כה יאמר כו' ואם יאמר לא חפצתי הנני, בחי' לקשוב ולשמוע הנ"ל, בחי' דחילו הנ"ל.

וזהו שבשעת מ"ת שהי' ג"כ הארה מזה התענוג מקיף הכללי הנ"ל אמרו ישראל נעשה^מב ונשמע, נשמע היינו שעושה מה שהוא שומע ומבין בשכלו בחי' שמחה של מצוה הנ"ל, והקדימו נעשה שהוא בחי' מצות המלך הנ"ל. וזהו שמלאך^מג סנד"ל בא וקשר להם ב' כתרים א' מנעשה וא' מנשמע, היינו ב' בחי' שעשועי' הנ"ל וצריך לזה סיוע של מלאך ומיכאל^מד כהנא רבה מקריב^מה נשמות הצדיקים ע"ג המזבח וכו', להעלותן עד מקום הנ"ל מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה^מו שכולהו עולים ע"י מלאכים וכו' לבר מגוהרקא דרבי חייא רבה דמנפשי' קא סליק מצד שהי' נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהי' יכול בעצמו לעלות כו' ודו"ק.

וזהו ענין מ"ש תורה^מז צוה לנו משה מורשה בחי' ירושה מקהילת יעקב כי ידוע שיעקב^מח הוא יו"ד עקב שנפל בבחי' עקביי' בשבה"כ בחי' מיתה הנ"ל, וכד^מט אתכפיא סט"א הנ"ל ונעשה קהילת ואסיפת יעקב אסתלק יקרא דקוב"ה בחי' יקר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org