כיא תשמע בקול ה' אלקיךב, לשמור את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום, לעשות הישר בעיני ה' אלקיך. הנה מה שיש לדקדק בפסוק זה רבות הנה הא' מה שכתוב כי תשמע בקול ולא אמר כי תשמע לקול וכמ"ש במקומו' רבים ואםג שמוע תשמעו לקול ה' כו', והב' מ"ש בקול ה' אלקיך ולא אמר בקול ה' סתם והג' מה סמך ענין שמירת המצות בענין שמיעת קול ה' הל"ל וכי תשמע אל מצות ה' וכמ"ש והי'ד אם שמוע תשמעו אל מצותי כו' ומאחר שמפרש שמירת המצות בענין בפ"ע משמע שזה תלוי בזה והם ב' דברים ולכאורה הוא ענין א' דהשמירה במצות היינו לשמוע בקול ה' שציוה לעשו' המצות והד' מ"ש לעשות הישר בעיני ה' וכי יתכן לומר ענין יושר דבר בעיני ה' כמו בעיני אדם אחר שהוא למעלה מן ההשתלשלו' וכולאה קמי' כלא כו' וא"כ איך יתכן לומר כלפי מעלה שזה הדבר ישר בעיניו וזה אינו ישר כו' וגם יש להבין מהו אשר ישר בעיני ה' ומהו שאינו ישר כו'. אך הנה יש להקדים ענין א' דלפעמי' נא' עיןו ה' אל יריאיו דמשמע עין א' ולפעמי' נא' עיניז ה' אל צדיקי' דמשמע ב' עינים וגם כאן אמר לעשות הישר בעיני ה' כו'.
א. והענין הוא דהנה ארז"ל כלח מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיו' ולא מסרו לו מפתחו' החיצוניו' כו' הרי מפתחו' החיצוניו' הוא בחי' יראה ומפתחו' הפנימי' הוא בחי' תורה וביאור ענין זה הנה אמרו בזוהר דרמ"חט מ"ע נק' רמ"ח איברי' דמלכא כי כמו באיברי האדם הנה האברים הם כחות מתפשטי' ונמשכין כאו"א כח המשכה מיוחדת כו' כך המצות המה כחות המשכות מאלקות דהיינו רמ"ח איברי' דמלכא כו' ומהם נמשך ענין הארת זיו השכינה בג"ע העליון ובג"ע התחתון מה שצדיקיםי יושבין ונהנין מזיו כו' והוא קבלת שכר שלהם ממעשה המצות שעשו בעוה"ז לפי שע"י המצות נמשך