תשכד

גופא דמלכא הנה ידוע דהדיבור נק' מלך וכמ"ש דבר^כה מלך שלטון כו' והוא רק בחי' אותיו' ושם בלבד כידוע בביאור ענין^כו יחודא תתא' דבשכמל"ו וז"ש מלכותך^כז מלכו' כ"ע וכידוע והנה המלאכי' ששרשם הוא רק מבחי' הדיבור וכמ"ש בדבר ה' כו' וכנ"ל א"כ כשנא' בהם וצבא^כח השמים לך <שסב>

משתחווי' אינם בטילי' ונכללי' רק בשרש מקור חוצבם שהוא בחי' הדיבור וע"כ המה או' בקדוש' שלהם ג"פ^כט קדוש קדוש הוי' צבאו' כלומר קדוש^ל ומובדל הוא ג' פעמי' בג' צמצומים עד שנעשה הוי' צבאו' כו' כי בחי' עצמותו אינו מושג להם לכך או' קדוש איה^לא מקום כבודו כו' ואינם משיגי' רק שיש מי שהוא קדוש כו' וע"כ אומרי' ברעש גדול כו' כי אינם משיגי' רק בבחי' שם בלבד וכמאמר וכולם משבחי' ומפארי' את שם כו' אבל ישראל נק' קדושים כמ"ש והייתם^לב קדושים כו' וכתיב קדש^לג ישראל לה' כו' וכן כי עם^לד קדוש אתה כו' והיינו כי בחי' קדש העליון שהוא בחי' המחשבה העליונ' הוא מקור חוצבם כנ"ל וכשמתפעלים באהבה המה נכללים ובטילים במקור חוצבם שהוא בחי' עצמו' אלקו' שנק' קדוש ומובדל כו' והיינו לאשתאבא בגופא דמלכא ולא בבחי' שמו בלבד וד"ל.

והנה בק"ש^לה יש רמ"ח תיבין נגד רמ"ח איברי' דמלכא והתחלת הק"ש שמע^לו שם ע' כלומר בחי' שם בלבד שכלול מז' מדו' כאו"א כלול מי' שמספרם ע' הוא מקור חיות כל העולמות כי רק בחי' שמו בלבד הוא מקור לכל העולמו' כמ"ש הודו^לז על ארץ ושמים כו' ושמע^לח לשון הבנה כמו הסכת^לט ושמע כו' והוא ענין ההתבוננו' להתבונן איך שהוי'^מ אלקינו הוא הוי' אחד כו' ועי"ז יבא לאשתאבא בגופא דמלכא ע"י רמ"ח תיבין שבק"ש ברמ"ח איברי' דמלכא שנק' גופא דמלכא וסופה של ק"ש מורה ע"ז באמרו אני^מא ה' אלקיכם אלקיכם ממש אחר שנכללו כללו' נ"י בגופא דמלכא ממש וד"ל.

אך הנה יש להבין מאחר שבק"ש מגיעי' כללו' נ"י להתאחד בגופא דמלכא ממש למה צריכי' ישראל לקבל אוי"ר מן המלאכי' כמו בקדושת יוצר שלפני ק"ש כנ"ל הלא המלאכי' אינם מקבלים רק מבחי' שם בלבד שהוא רק בחי' הדיבור כנ"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org