תקצב

אבל בזמן בית שני לא הי' החטא כלל בז' מדות הרעות דקליפה אלא בקליפת מדין שאינה נחשבת בכלל ז' קליפו' הכנעני והחתי כו' וענין זאת הקליפה אינה ענין מדה רעה מצד עצם כמו התאוה והכעס כו' אלא בחי' הרע שבה הוא ענין שנאת^כב חנם בלבד שהוא רק בחי' הפירוד היפך האחדות דהנה בקדושה העליונה הוא דוקא בבחי' האחדו' כמ"ש ה'^כג אחד ושמו אחד וכמאמר הידוע דאיהו^כד וחיוהי חד וגרמוהי חד כו' כי הוא^כה המדע והוא הידוע וכו' וכל הספי' והמדו' כלולי' בעצמו' המאציל בתכלית היחוד כידוע וקליפה זו דמדין באת זלע"ז הוא להיפך בחי' האחדות והיחוד שבקדושה אלא רק להפריד בין הדביקי' להיו' בבחי' פירוד והבדלה זה בפ"ע וזה בפ"ע כו' וע"כ הי' עון בית שני בשנאת חנם גדול מעון בית ראשון עד שנתארך הגלות כ"כ יותר מכ"ד פעמי' ע' שנה כו'.

ויש להבין למה יגדל עון בחי' הפירוד כ"כ יותר מע"ז וג"ע וכו' אך תחלה יש להבין ענין בחי' האחדו' דקדושה דהנה ידוע דכללות כל ההשתלשלו' דד'^כו העולמו' אבי"ע הוא רק בשם הוי' או' יו"ד אצי' ה"א בריא' כו' ודרך פרט בחי' שם הוי' יש בכל עולם ועולם וענין ד' אותיו' הללו ידוע שהיו"ד^כז הוא בחי' הצמצום כי אינו אלא בחי' נקודא אחת שמורה על בחי' הצמצום והטעם הוא כי אור א"ס בעצמו הוא אור פשוט בתכלית כו' ועד שיבא לבחי' גילוי אור צריך שיהי' כמה צמצומי' בתחלה להסתיר ולהעלים עצמות האור בצמצום והעלם אחר העלם כו' ונק' צמצומי' והעלמות הללו בשם חושך כמ"ש ישת^כח חושך סתרו וכתיב מגלה^כט עמוקו' מני חושך כו' ואחר כל ההעלם הזה כשנתגלה אינו מתגלה רק כמו בחי' נקודה בעלמא והוא היו"ד וכמ"ש ויצא^ל כברק חצו עד"מ הברק שמבריק הארה בעלמא מתוך ההעלם כו' ואחר בחי' היו"ד הזה נמשך האור ובא בבחי' ה"א שהוא ענין המורה על בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב דהיינו להיו' מתגלה ממש בעולמות עד שנק' בשם ממלא כ"ע וסובב כ"ע וכיוצא וד"ל.

והנה בחי' היו"ד שהוא הצמצום עם הה"א שהוא בחי' ההתפשטו' גילוי אור הרי המה ב' הפכים ממש וצריך שיהיה בחי' ממוצע שיחבר ב' הפכים הללו בשם הוי' להיו' יו"ד בתחלה ואח"כ ה"א ושניהם כאחד יאירו בתחלה בחי' הצמצום <רפז>

ואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' ההתפשטות כו' ולכאורה יפלא האיך יהי' בכח הממוצע לחבר הצמצום וההתפשטו' יחד כו' אך הענין הוא דכתיב גם^לא חושך לא יחשיך ממך כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org