להבין שרש ענין הקללות שבתוכחה
תרפח
עיקר בנינה הוא מבחי' הגבורו' כידוע וע"כ מסתעפי' ממנה בחי' הגבורו' הקשות כמו ה' דמי"ם טמאים הנ"ל משא"כ בזכ"ר שאין בו בחי' גבורו"ת בגילוי כ"כ, והגם שבהכרח שימצא בו ג"כ מבחי' הגבורו' שהרי נק' ז"א בשם מל"ך כידוע וכתיב מלךלו במשפט יעמיד ארץ כו' אבל מ"מ אין הדינים שלו בהתגלו' כ"כ והטעם הוא כי הנה כתיב באורלז פנ"י מלך חיים דאנפהאלח דמלכא נהירין בתמידות והוא לעוצם רוממותו כי כל הגבוה גבוה יותר יאיר באור טוב וחסד לכל כו' וע"כ אנפהא דמלכא נהירין בבחי' החסדי' לכל אך בחי' הדין שהוא מצד האימה של המלך הוא מכוסה ונעלם בתוך הארת הפנים הללו כנרא' לכל עין רואה פני המלך בפנים צהובות דאע"פ שמדבר בקירוב גדול מ"מ האימה שלו על העומד לפניו מתפשטת אך שהיא בהעלם והסתר וא"כ הדינים שלו מכוסי' ונעלמי' לפי שהארת הפני' הוא בגילוי עליהם להעלימם ולהסתירם כו', ואחר שהדינים שלו מכוסי' ונעלמי' בתוך הארת הפנים איך יוכלו החיצוני' לקבל מפסולת הדיני' הללו אחר שלא יש מציאת גבורו' קשות כלל מהדינים שלו כמו הכעס והרוגז כי הרי המה מכוסי' ונעלמי' באור פני מלך כנ"ל ולא מסתעף מהדיני' שלו המכוסי' שום ענין גבורו' קשו', וע"כ אין מקום כלל וכלל לחיצונים להיו' להם שרש אחיזה ויניקה בגבורו' דז"א אלא רק בבחי' גבורו' דמל' להיותם באין ונמשכין למטה בבחי' הגילוי כענין פירסה נדה כנ"ל, וע"כ נק' הדיני"ם של בחי' המל' בשם דינא דמלכותא ממש לענוש בעונש רע ממש אבל בז"א נא' מפילט עליון לא תצא הרעות כו' כי איןמ רע יורד מלמעלה מטעם הנ"ל, אבל בדינא דמלכותא שמלאה דינין נמשך ממנה גם בחי' גבורו' הקשו' לענוש ממש ומשם יש יניק' לחיצונים שהם כחות הדין לקטרג ולפעול רע ממש בבנ"א וזהו כל עיקר חיותם כמ"ש במ"א וד"ל.
וזהומא עד כלותו מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשת"ה וכן ונסחת"ם מעל האדמ"ה כו', כי פי' אדמ"ה הוא בחי' מל' דאצי' כי ז"א נק' אד"ם כידוע והמל' נק' אדמ"ה והוא ע"ש האדמומי"ת ג"כ לפי שעיקר בנינה מבחי' הגבורו' והיינו מפני שהיא מלאה דמי"ם הרבה עד שמסתעף ממנה בחי' גבורו' קשות ג"כ שמהם מקבלי' גם החיצוני' הנק' רע גמור וכמ"ש סבי"במב רשעי"ם יתהלכון והוא בחי' רע שבנוג"ה מפני שהן יונקי' מה' הדמי"ם הטמאי' שנק' אדמ"ה אד"ם ה' כלומר ה' דמים טמאי' והיינו שהוא מקלל הרע דנוג"ה בתחלה להכריתם משרש יניקתם הכללית והוא בחי' האדמ"ה שיש במל' והיינו ה"ג הקשו' שבדם נדה שנק' אדמ"ה ואמר עד כלות"ך אותך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה פי' אשר אתה לוקח יניק' וחיו' והיינו לרשתה לעצמך למקור וחיו', וכל הקללות האלה תוכן הכונה שלהם הוא כדי שעי"ז תכלה כח יניקת"ך מעל האדמ"ה הנ"ל שלא תקח אותם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"ב
- Id
- rh-j71wp7wk
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.