תשע

והדר מלכותו הנ"ל שעשועי המלך בעצמו ולכן הוא שהתורה ירושה מבחי' יעקב הנ"ל בחי' תוהו ותיקון ירושה מתוהו וד"ל.

ובזה יובן מ"ש בזוה"ק^נ שישראל נקראים בג' שמות יעקב וישראל וישורון, הענין הוא כי מבחי' קהלת יעקב הנ"ל נעשה בחי' ישראל וכמ"ש ע"כ^נא לא יאמר שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, אלקים היינו הטבע, וכידוע שאלקים^נב בגימט' הטבע, ולכאורה למה לא נאמר על אלקים, אך הענין הוא שדווקא עם אלקים וכמארז"ל זכה^נג נעשה לו עזר לא זכה כנגדו, היינו ע"פ מ"ש בזוהר כד אתכפייא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה ונעשה אתהפכא חשוכא לנהורא ויתרון ותוס' וריבוי האור מן החושך עצמו, וזהו כי שרית שנעשה שר עם אלקים דייקא וד"ל. וזהו שמע^נד ישראל, בחי' ישראל הנ"ל, נאמר ואהבת בכל לבבך ודרשו רז"ל בשני^נה יצריך דוקא וכו', ועל זה נאמר בזוהר דא^נו הוא רזא היינו הרז שנעשה יתרון אור ותוס' משני יצריך דוקא וד"ל.

ואח"כ הוא בחי' ישורון ובכל^נז מאדך בחי' רעותא דליבא כי ישורון הוא סובל ג' פי' האחד הוא לשון שורה וישר שמחמת אתכפייא ואתהפכא הנ"ל אסתלק^נח יקרא דקוב"ה ויגיע לו הארה מבחי' טעמי תורה ושעשועי המלך בעצמו הנ"ל שקמי' כחשיכה כאורה ומעלה ומטה שוין בבחי' שורה, וזהו אצל ישורון כתיב אין^נט כאל ישורון בחי' הוא ושמו בלבד תענוג הנעלם הנ"ל.

ופי' הב' דישורון הוא מלשון שירה, כי מחמת אתהפכא הנ"ל מגיע לו הארה מבחי' תענוג הנ"ל שהוא מקיף הכללי שאינו יכול להתלבש דרך אורות וכלים בשכל ודבור וכדומה רק בבחי' העדר הכלי בחי' שירה רננה דאורייתא הנ"ל קול פשוט בלא דיבור למעלה מהדעת וכו', וגם נראה בחוש שבחי' ניגון מרמז על זה הבחי' שלעולם סוף כל ניגון עולה וחוזר לקדמותו לתחילת הניגון היינו שמעלה ומטה שוין (ולכך נאמר מעשה^ס בא' שהעלה טינא בלבו ולא יכול למסבל ובכה, הענין הוא שכאשר בא לבחי' ישורון בחי' תענוג וטעמי תורה הנ"ל רננה דאורייתא מקיף הכללי הנ"ל לא יכול הכלי מוחין ומדות שלו למסבל האור ולהתיישב בתוכו רק נבקע ויוצא לחוץ בבחי' בכי' מותרות מוחין העדר הכלי, וזהו ג"כ הנאמר בר"ע^סא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org