תשכה

אבל הענין הוא דנשמות ישראל הרי המה מלובשים בגופים גשמיים ששרשם נמשך מנוגה דעשי' שמקבלי' מהמרכבה דפני^מב ארי' פני נשר כו' כידוע דשרש חיות העופו' מפני נשר שבמרכבה דעשי' ושרש חיו' דחיות מבחי' פני ארי' שבמרכבה ושרש חיו' נפש הבהמות מבחי' פני שור כו' והנה נפש הבהמיו' שבגופים הגשמיים כלולה מכל הג' מדרגו' פני ארי' ופני שור ופני נשר כי יש בנפש הבהמיו' מבחי'^מג בהמה ומבחי' חיה ומבחי' עוף אלא שהמה כלולי' בבחי' רוחניו' דנפש המשכלת כו' כי שרש נפש האדם הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה דעשי' שכולל הכל וכמ"ש ופני אדם לארבעתן כו' וד"ל ולזה הטעם צריך האדם להמשיך על נפשו הבהמיו' אוי"ר משרש מקור חוצבה במרכבה דעשי' מפני ארי' פני נשר כו' שהן מלאכי' דעשי' שמשפיעי' אוי"ר למטה כנ"ל כי נפש הבהמיו' מעכבת ומונעת את נפש האלקי' להיו' לה התפעלו' האהבה וצריך תחלה לעורר אוי"ר לנפש הבהמיו' משרש מקור חוצבה ולכך עצה היעוצה מאנשי כה"ג לומר שתים^מד לפניה להזכיר קדושת המלאכי' כו' ואח"כ בק"ש תוכל הנפש האלקי' לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא מקור חוצבה כי ישראל עלה במחשבה ובזה מתורץ הקושיא הנ"ל וד"ל.

<שסג>

ובכל זה יובן פי' הפסוק אכלתי^מה יערי עם דבשי וידוע דדבשי^מו הוא ק"ש ויערי היינו בברכת יוצר שלפני ק"ש דהנה בברכת יוצר אנו או' תתברך לנצח כו' בורא קדושים שבורא מלאכי' לאין שיעור וקץ וכמ"ש היש^מז מספר לגדודיו אלף אלפי' ישמשוני' כו' וכולם משבחי' ומפארי' ומקדישי' וממליכי' ברעש גדול וכו' וכל זה נמשל ליער כי המלאכי'^מח נקראו עצי היער כמ"ש אז^מט ירננו כל עצי היער כו' וכמ"ש בזוהר^נ שנקראו עצי שטים עומדים כו' והנה עד"מ עצי היער אשר הדבש נוטף מהם הרי הדבש עיקר והעץ טפל כי הדבש יש בו מתיקו' ותענוג מה שאין בעץ אך מ"מ הנה הדבש גדל בעץ וממנו נוטף ויש בהכרח גם בעץ ממתיקו' הדבש קצת אלא שהוא בהגשמה מאחר שנק' יער"ת הדבש וכך יובן הנמשל דההשתאבות בגופא דמלכא בכללו' נ"י הרי הוא ע"י בחי' מתיקו' ועונג האלקי כמ"ש אז^נא תתענג על ה' כו' וכמו הדבש שיש בו מתיקו' ותענוג וזהו בק"ש דוקא כנ"ל אך מה שיוכל להיו' אהבה בתענוגי' בק"ש הוא בא אחר שקיבלו ישראל בנפשם הבהמיו' אוי"ר מן המלאכי'^נב שנק' עצי היער ועי"ז תוציא הדבש שהוא המתיקו' בק"ש וא"כ יש עליי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org