תקעד

מקור המדות דבריאה שם יש הצלה ופדי' להציל אף החייב שלא למסור אותו בדין דהיכל הזכות כ"א להיות נושא עון ועובר על פשע ולסלוח לו והיינו כי אין^לט הדין נמתק אלא בשרשו הוא בינה דבריאה שדינין^מ מתערין מנה לכך נמתקין הגבורות בשרשן דווקא להיות בינה דבריאה פודה ומציל אותו שלא למסור אותו בדין דהיכל הזכות (שאז לא יהי' לו עוד תקנה כ"א לסלוח לו ולעבור על פשע מפני שבבינה יוכל עדיין להתהפך ממה"ד למה"ר טרם שהגיע השפע בבחי' התחלקות הקוין דחו"ג דז"א דבריאה) וגם זאת ידוע שפנימיות בינה הוא מקור הרחמים והשמחה כמ"ש אם הבנים שמחה רק דינין מתערין מינה מחיצוניות בינה לכן הוא פודה ומציל דווקא שהדינין נמתקין בשרשן בפנימיות בינה להצילו מן הדין) וזהו ברוך פודה ומציל וד"ל.

ברוך שמו (ז"א דבריאה). פי' שהוא בחי' ש' הוי' דבריאה שנק' שמו בלשון נסתר נגד מדת מל' דבריאה שנק' אתה בחי' עלמא דאתגלייא, וז"ש ברוך אתה^מא (מל' דבריאה) שנק' אתה עלמא דאתגלייא וכמ"ש ואתה^מב מחי' וגו', וכלליות הכוונה של הברכות אלו מרדל"א עד מל' דבריאה הוא בהיות מצטרך להתעורר בתפילה בבחי' העלאות מ"ן בפסוד"ז שאח"כ בבחי' רצוא מלמטה למעלה כנודע לכן מצטרך להמשיך תחילה מיד מלמעלה מעלה מריש כ"ד הוא בחי' רדל"א עד בחי' מל' דבריאה לתת בו כח להתעורר בהעלאת מ"ן כמ"ש בפע"ח שאף לצורך העלאות מ"ן מצטרך תחילה המשכות מ"ד לעורר בהעלאות מ"ן כו'. וזהו כללות הכוונה דב"ש וכו' וד"ל.

ברוך אתה ה' האל אב הרחמן המהולל בפה עמו. א"ל (שערו' דא"א י"ג ת"ד דיצי') אב הרחמן (אבא דיצי') המהולל בפה עמו (אימא דיצי'). והענין דהנה ידוע שעולמות בי"ע^מג נק' עולמות הנפרדים שנתהוו בבחי' התהוות מאין ליש ממש שלא כדרך ההשתלשלות אשר אין להם ערך ויחוס אל הבורא ית' הקדמון נצחי והנה נבראים בע"ג ותכלית ונפרדים והווים ונפרדים כו' אשר לזאת א"א להם להשיגו בחי' השגה במקורם האין שנתהוו ונמשכו ממנו להתפעל מהשגתם בו בבחי' שירה וזימרה והשתוקקות נפלאה לכלול במקורם עד שמתצמצם השפע תחילה בבחי' צמצום גדול עצום של השערות עליונות כי אינו דומה בחי' התהוותן ממקורם וקיומם תמיד מבחי' השפע חיות המגיע אליהם ממקורם תמיד כמ"ש ואתה מחי' את כולם לבחי' הנשמ' המחי' את הגוף כי הגוף לא נתהווה ממש מן הנשמה המלובשת

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org