תרמט

לאור ולעתיד לא יאיר אור העוה"ב רק מצד בחי' חיצוניו' הכלים של המצו' דהיינו מה שנק' איברי' דמלכא וכמ"ש כי בי"ה צור עולמי' ביו"ד נברא העוה"ב באות א' דיו"ד בלבד אך ע"י המצות מרחיבי' אורו וכל זה הרוחב אין לו דמיון וערך לגבי פנימי' האור הגנוז במעשה המצו' מצד שהם בחי' כלים לקבלה כנ"ל וע"ז נא' עין לא ראתה כו' וזהו אשר אנכי מצוך היום היום דוקא וד"ל.

לעשות הישר בעיני ה' אלקיך. פי' שלא יהא המכוון בשביל שיהא נק' קדוש ע"י תורה ומצות כמ"ש קדושי'^עח תהיו כו' או ע"מ^עט לקבל פרס בעוה"ב וכיוצא אלא תהא הכונה רק לעשות עי"ז הישר בעיני ה' כו', והענין הוא כי הנה כתיב כי^פ אל דיעו' הוי' וידוע הפי' בזה שיש ב'^פא דיעות הא' הנק' יחודא עילא' והיינו כמ"ש משמים^פב הביט ה' כו' וההבטה וההשגחה הזאת היא מלמעלה למטה דקמי' כולא כלא חשיבא וא"כ למטה נק' אין באמת כי באמת כלא חשיבא ולמעלה הוא בחי' היש באמת להיותו מקור האמיתי כו' אבל דיעה הב' שהוא מלמטה למעלה הוא בהיפך שלמעלה הוא בחי' אין ולמטה הוא בחי' יש נפרד כי התהוות הבריאה הוא יש מאין כידוע אך שבחי' אין זה הוא שם המושאל בלבד כי לא נק' אין אלא מפני שהוא נעלם מהמקבלים כידוע. והנה השגחה שמלמעלה למטה הוא בשם הוי' והשגחה שמלמטה למעלה הוא בשם אלקי' שהוא המצמצם כידוע וכאשר יש יחוד בין ב' שמו' דהוי' ואלקי' וכמ"ש אתה^פג הראית לדעת כי הוי' הוא האלקי' וכיוצא אזי נעשי' ב' השגחו' הללו בהשווא' א' מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה וז"ש ישר^פד יחזו פנימו שמסתכלי' פב"פ ביושר ובהשוואה א' בלתי יהיו ב' הפכי' כנ"ל וד"ל.

וזהו עיני ה' אל צדיקי' שהוא ההשגחה מלמעלה למטה כמ"ש משמים הביט ה' כו' וכן השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו' ולפעמי' נא' עין ה' אל <שכט>

יריאיו עין א' וכן לעתיד נאמר עין^פה בעין נרא' אתה ה' דכשם^פו שבא לראו' כו' והענין הוא דזהו מדבר לאחר היחוד דהוי' ואלקי' כנ"ל דאז נא' ישר יחזו פנימו שההשגחה מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה ממש ע"כ נק' עין א' בהשוואת ראי' והשגה א' כו' והיינו מ"ש בזוהר לאתתקנא^פז ברזא דאחד למהוי אחד באחד משום דאחד תתא' יהי' כדוגמת אחד עילא' והיינו ענין יחוד דהוי'^פח ואלקי' שנק' יח"ע ויח"ת והיינו למהוי אחד באחד וד"ל ואז דוקא יהי' זמן תח"ה משום דכתיב אז ונגלה^פט כבוד ה' כו' וכן ולא^צ יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואו' כו' והענין הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org