תנג

שהכתר^נד הוא בחי' ממוצע כו' והחכמה הוא בבחי' בריא' כמ"ש בראשית^נה ברא כו' והבינה ביצי' והמדו' בעשי' וראיה לשניהם דביצירת האדם כתיב ויצר^נו ה' אלקי' שהוא אור אימא כו' ובז"א דאצי' נא' ששת^נז ימים עשה הוי' כו' וידוע שהן ו"ק דז"א ונא' בו לשון עשי' הרי מבואר שהעשי' עכ"פ במדו' דז"א והיינו לפי שכללו' המדו' מקבלי' מעננא דאהרן כו' והוא יד הימין שבה כח המעשה כו' וכנ"ל וע"כ כל עיקר ענין המדו' המה רק בבחי' עשי' כנרא' בחוש שכל השפעה למקבל בא מן המדו' כמו התפעלו' הרחמי' והחסד שאין זה אלא כשיש מקבל דוקא משא"כ חו"ב מובדלי' הם וכמ"ש^נח במ"א בביאור המאמר בזוהר קדש מלה בגרמי' כו' וד"ל וזהו ועשיתם אותם כי להיו' ריבוי המשכו' האורו' בכלים הוא ע"י אור החסד מקור כל העשיו' כנ"ל וד"ל.

ונתתי^נט גשמיכם בעתם כו'. הנה אחר שאמר ועשיתם אותם בבחי' המעשה הנ"ל בריבוי אורו' דמ"ה ליכנס בכלים כו' אמר מהיכן יהי' סיבה לזה המעשה ונתתי גשמיכם כו' דהנה הגשמי' יורדי' מגבוה לנמוך והמה המגדלי' כו' כנ"ל וכן^ס יהי' דברי אשר יצא מפי כו' דהיינו קול דתורה כי אע"פ שיחוד מ"ה וב"ן נעשה למטה ולמעלה ע"י מצוותי וחוקותי הנ"ל אבל כדי שיהי' התעוררו' לזה היחוד ולהגדילו בתמידו' הוא ע"י קול דתורה כמ"ש בגשמי' והרוה^סא את הארץ והולידה והצמיחה כו' שהוא הנותן כח ליחוד זה מלמטה כו' וזהו בעתם בעת יחוד דמ"ה וב"ן ירד הגשם ליתן להם כח להתייחד כו' והיינו שאמרו גדול^סב תלמוד שמביא לידי מעשה פי' שמביא אור <רד>

שם מ"ה לבא ולהיות בבחי' המעשה הנ"ל דהיינו בריבוי אורו' בריבוי הכלים כו' וד"ל.

ונתנה^סג הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו, הנה פי' ונתנה הארץ הוא העלא' מ"ן ממעשה המצו' משם ב"ן ויבולה הוא ברורי' דרפ"ח שבה כו' וכנ"ל ומה שאמר ועץ השדה כו' הוא שם מ"ה ולכאורה מיותר זה הפסוק שכבר אמר ביחוד מ"ה וב"ן במ"ש ואת מצוותי תשמרו וגם הלא יש להבין בזה מהו ההפרש בין הגשם שהוא ג"כ הורדת אור שם מ"ה לעץ השדה שיתן פריו שהוא ג"כ משם מ"ה כו'.

אך הענין יובן בהקדים את הידוע דיש ב"פ אתעדל"ע הא' אתעדל"ע שבאה ע"י אתעדל"ת והב' אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת ולכאורה אינו מובן מהו ההפרש ביניהם אחר ששניהם אתערותא דלעילא הוא כו' אלא שרש הענין הוא דלפני

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org