תשלד

ע"י המצוה שעסק בה בעוה"ז אך אין זה אלא זיו המצוה והארתה בלבד אבל גופה של המצוה עצמה הוא למעלה מבחי' זיו השכינה דהנה ארז"ל יפה^לז שעה א' בתשובה ומע"ט מכל חיי העוה"ב כו' והטעם הוא לפי שהמצוה עצמה ומהותה הנה היא בחי' רצון העליון הגנוז באור חכמתו ית' המלובשת בתורה כידוע דאוריי'^לח מחכמה עילאה נפקת כו' והנה על התורה נא' ואהי'^לט אצלו אמון שעשועי' יום יום וכן ותורתך^מ שעשעתי כו' ונקרא בחי' שעשוע^מא המלך בעצמותו דהנה עד"מ מלך ב"ו כשמדבר דברי חכמה להנהגות שהן עפ"י דרכי חכמה והשכל הנה הוא מתענג בהן מאד כמו שנרא' בחוש שהאדם מתענג כשנופל לו איזה שכל וחכמה במוחו לפי שהתענוג מתלבש בחכמה כנודע משא"כ כשהמלך מצווה לעשו' דבר עבודה שהעבדים צריכין לקיים גזרתו בלתי ידיעת טעם ושכל לגזרה זו שאין בציווי זה תענוג כלל אבל המצות שמצוה המלך ע"ד החכמה והטעם יש בהן תענוג בגילוי כך המצות שבתורה הן מצות מלכותו ית' שמלובש בהן עונג האלקי לפי שבמצות הללו עפ"י החכמה הן ובחכמה מלובש התענוג כנ"ל משא"כ שאר ציווי מדת מלכותו כמו י'^מב מאמרו' שנבראו בהן כל העולמו' שאינם רק גזרות המלך בלתי נגלה בהן החכמה והעונג כו'.

וזהו שבתורה דוקא נא' ואהי' אצלו אמון קודם שנברא העולם בי' מאמרו' שעשועי' יום יום כו' פי' שעשועי' הללו הן בחי' שעשועי המלך בעצמותו מחמת התענגו בחכמתו כאדם שמתענג מטוב שכלו כו' וד"ל וזהו ואהי' אצלו דוקא לפי שאין שעשועי' הללו יכולי' לבא להשגה גם בנשמו' שבג"ע שנהנין מזיו כו' כי זהו למעלה הרבה מבחי' זיו זה מטעם הנ"ל וזהו כי^מג עמך מקור חיים פי' מקור התענוגי' הנק' שעשועי המלך בעצמותו אבל זיו השכינה אינו אלא רק בחי' הארה וזיו בעלמא כו' וד"ל.

והנה מבחי' שעשועי' הנ"ל המלובש בגופן של מצות שבתורה כנ"ל נמשך להיות מזה בחי' לבושי כבוד והוד מלכות עד"מ המלך שמצווה דבר חכמה שתפארת היא לו מה שמצוותיו הן דברי חכמה כנ"ל כך ע"י המצות שבתורה נמשך בחי' היופי והתפארת במדת מלכותו ית' וכמ"ש הוד והדר לבשת כו' וד"ל וזהו ענין ברכת המצות ברוך אתה מלך העולם פי' שברוך ונמשך בהשתלשלות עד שנק' מלך העולם וכל זה מפני שקדשנו במצוותיו פי' בלבושי הוד מלכו' שנעשה ע"י המצות כנ"ל וזהו אשר קדשנו במצוותיו קדשנו בקדש העליון הנק' הדרת קדש וכמ"ש וכבוד הדר מלכותו וכנ"ל וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org