תשז

המלך הקדוש^סט לשון מובדל הוא תחלת מקור מדת המלוכה^ע דהיינו בחי' תחלת עליית המחשבה אנא אמלוך שנק' מלך הקדוש שעדיין מובדל ומרומם הוא מהיות מלך על עם נפרד אחר שאין עוד מלבדו אלא רק שעלה ברצונו להיו' מלך כו' וכנ"ל ומה שנק' קדוש בוי"ו הענין הוא כמו שנא' קדוש^עא יהי' גדל כו' שהוי"ו^עב הזה מורה בחי' ההמשכה מבחי' קדש העליון עצמו דהיינו אור המאציל עצמו והרצון הנמשך מאתו להיו' מלך נק' קדוש כו' וד"ל. ואמנם הנה התעוררו' זאת להיו' לו הרצון למלוכה בר"ה הוא מצד עצמו כדי שיתוודע לנבראי' בו משא"כ בכל השנה כנ"ל (ע"י אתעדל"ת) והיינו שאו' המלך הקדוש בעי"ת גם אחר ר"ה כי כל הימים הללו ממשיכי' בכל יום מעצמו' המאציל רצון למלוכה עד יו"כ בנעילה שאז עולה המל' עד הכתר עצמו שנק' רעוא^עג דכל רעוין כו' ואז אומרי' ויעבור ה' על פניו ויקרא ופי' ויעבור מעצמותו להיו' רחום וחנון כו' כמו העובר מעולם לעולם שלמטה הימנו וד"ל.

ו וזהו כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה כו' פי' אד' הוא בחי' ר"ה שנק' דינא דמלכותא כי בו תחלת בנין מדת המלכו' כנ"ל והוא שם אד' כמאמר אנת^עד אשתמודע אדון על כולא כו' וד"ל והיינו ענין צדקה^עה צדק ה"א כי צדק^עו איהו דין דינא דמלכותא והה"א הוא בחי' החסדי' שבמל' להחיו'^עז רוח שפלים עד"מ הצדקה הגשמית שנתנית לעני דלית לי' מגרמי' כלום כו' כך למעלה כתיב צדיק^עח ה' בכל דרכיו וכן צדיק^עט ה' צדקו' אהב כו' כי הנה <שנב>

בר"ה^פ אדם נידן גם בנפשו האלקי' איך וכמה תקבל אור ושפע אלקי' בתורה ועבודה כל השנה הבאה וז"ש כי^פא חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב פי' המשפט והדין הוא איך וכמה יתפשט אור אלקי ביעקב בכאו"א לפום שיעורא דילי' כמ"ש נודע^פב בשערים בעלה כו' כידוע ואופן הדין והמשפט הזה תלוי במעשיו של אדם של שנה שעברה לפי מה שהמשיך בשנה שעברה גילוי אלקו' בתורתו ועבודתו כך לפי ערך ישפטו לו גילוי אור אלקי בשנה הבאה כו' אך מ"מ אע"פ שבדינא דמלכותא ישפטו בחי' צדקה וחסד הוא להיו' נמשך גילוי אלקו' בכאו"א לפום שיעורא דילי' כי כמו צדקה הגשמי' לעני כו' וזהו צדיק ה' בכל דרכיו בכאו"א מן הנבראי' שבכל ההשתלשלו' וצדיק ה' צדקו' אהב הוא הנק' בעל צדקה וזהו כמשל הנותן השפע לעני וההשפעה עצמה נק' צדקה והוא שם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org