תקפה

נוסח שני: ברוך שאמר והי' העולם

ביאור מאדומ"ר שי'

ברוך^א שאמר והיה העולם ברוך הוא^ב, איתא בכוונות ברוך שאמר רדל"א ברוך הוא גולגלתא דאריך כו'. הנה לשון הוא שייך על דבר הנסתר ונעלם ממנו שאינו מושג ונראה כמארז"ל אתה^ג הוא עד שלא נברא העולם, שבחי' אתה^ד הוא בחי' גילוי לשון נוכח ובחי' הוא לשון העלם הכל דבר א' בלי תוספת ומגרעות קודם שנברא ואחר שיתא אלפי שני' והיינו לפי שכל התהוות העולמות וקיומם מאין ליש ממש הוא בחי' זיו והארה בעלמא. וביאור הענין באר הטיב צ"ל תחילה מ"ש בע"ח ע"ס^ה בלי מה בלי מהות וכמ"ש בזוהר^ו לאו דאית לך ידיעה כו', וא"כ איך יתכן בהם המספר עשר ולא ט' כו'.

גם להבין בחי' היחוד וההתכללות מ"ש לך^ז הוי' הגדולה והגבורה כו' שהם מתאחדים עמו ית' בבחי' לך ממש ואשר ע"כ נק' גדולה כו' בתוס' ה' להורות שהן בבחי' ירידה גדולה לפניו ית' להיות נק' בשם גדולה, ואעפי"כ הם מתאחדים עמו ית' ביחוד גמור ואיך אפשר הריבוי וההתחלקות בחי' עשר להתאחד ולהתכלל עמו ית', והנה דרך כלל התירוץ מבואר בספרים שהריבוי וההתחלקות הוא בבחי' הכלים ובחי' היחוד וההתכללות הוא בבחי' האורות דלאו מכל מדות כלל.

ולהבין כ"ז באר היטיב בתוס' ביאור יובן ע"פ מ"ש בע"ח^ח בענין עקודים ונקודים, שעקודים הוא בחי' עשר אורות עקוד בכלי אחד כו', ונקודים הוא עשר אורות בעשר כלים מחולקים כו'. והנה ענין אור וכלי יובן ע"פ משל בנפש האדם ומבשרי^ט אחזה שיש בנפש ג' בחי' שכל הגילוי שהוא טעם והסברה וההשכלה, ולמעלה מן השכל שמשם נובע השכל בטוב טעם ודעת שהוא ההארה והמשכה מעצם הנפש ובחי' יחידה שבנפש שהוא עצם הנפש שכלול מעשר כוחות וגנוזות בה בהעלם, דהנה השכל שהוא גילוי שכל להשכיל כל דבר בטוב טעם ודעת שורה ומתלבש במוח גשמי שהוא כלי ומכון לבחי' השכל, והיינו לפי שהמוח הוא חומר לצורה זו כמו שהעין הוא חומר לצורה לכח הראי' רוחני, והיינו לפי שהעין היא עצם ספירה לכך נעשה כלי לבחי' כח הראי' הרוחני, ויש בזה ב' בחי' הא' שנשתנה כח הראי' רוחני שבנפש בהתלבשות בחומר העין להיות רואה דבר גשמי כו', והב'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org