תרח

אך הענין הוא משום דדוקא מלחמה זו דמדין לא הי' באפשרי כ"א בהיות משה חי והוא יפקוד האנשי' למלחמה כו' להיות כי בחי' משה הי' דוקא עיקר המנצח לקליפת מדין כי הוא המנגד באמת לבחי' הפירוד דמדין וע"כ בלעדו לא הי' ניצוח מלחמה זו כלל וגם במלחמה זו דוקא נשלם שלימות שרש נשמתו וע"כ אמר אחר תאסף אל עמך אחר מלחמה זו דוקא.

וביאור הדברים דהנה שרש בחי' משה^מז הי' מבחי' פנימי' אור אבא שמשם נמשך השרש לבחי' התיקון כי הנה משה^מח נק' מחוקק כמ"ש כי^מט שם חלקת מחוקק ספון והיינו מבחי' יסוד אבא שנק' מחוקק וע"כ כל התורה כולה נקרא' ע"ש משה דוקא כמ"ש תורה^נ ציוה לנו משה כו' כאילו משה ציוה כו' ונק' ג"כ תורת משה כו' לפי ששרש נשמתו הי' מבחי' פנימי' החכמה שהוא מקור החכמה שבתורה וע"כ ע"י משה דוקא ניתנו כל פ' ופ' שבתורה כמ"ש וידבר^נא ה' אל משה כו' וכמ"ש וירא^נב ראשית לו כו' אלא שזכה^נג גם לבינה כו' אבל שרשו מבחי' החכמה^נד שנק' ראשית כו' והנה מבואר למעלה שהמדינים שרשם מבחי' התוהו שקודם התיקון כמו שהי' ז' נקודות זה תחת זה כו' וכמאמר עד^נה לא הוה מתקלא לא הוו משגחין אפין באפין כו' והנה משה^נו שנק' מחוקק ונק' ג"כ ספרא רבא הי' בחי' היפך האמיתי לפירוד זה דתוהו כו' כי ענין המחוקק הוא להמשיך אורו' בכלים ולחבר ולעשו' יחודי' עליונים דוקא והוא להיו' דוקא בחי' ההתכללו' מאורו' וכלים הגם שהם ב' הפכי' כנ"ל וכן מחו"ג לאכללא שמאלא בימינא כו' שזהו שרש כל התורה כולה כנ"ל ולפי שמשה הי' שרש התורה דהיינו שרש בחי' התיקון ע"כ ביכולתו דוקא הי' להכניע המנגד אליו ולא ע"י זולתו וע"כ נצטווה נקום נקמת בנ"י מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך משום דבדידי' דוקא תליא מלתא ולא הי' נצחון מלחמה זו ע"י אחר מטעם הנ"ל וגם בזאת המלחמה נשלם שלימו' שרש נשמתו כי אחר שעשה מלחמה במדין והכניע כל בחי' פירוד ממילא נכלל על ידו בחי' ההתכללו' בתכלית השלימות וע"כ הגם שכבר נצטווה עלה אל הר העברים ונאספת אל עמך כו' כדאי הי' להמתין לו עד שינצח מלחמת מדין מטעם הנ"ל וד"ל.

<ש>

ועוד יש טעם בזה והכל עולה לענין א' והוא לפי שא"א הי' להיו' בחי' ההתכללו' מכללו' נ"י דוקא כמ"ש החלצו כו' כ"א ע"י משה דוקא כו'. דהנה ידוע בענין הדגלים שהיו כללות נ"י נחלקים בזה לד'^נז מדרגות לנגד ד' סטרי עלמא מזרח

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org