תקמה

אז ישיר ישראל

שבת פ' חקת בלק

<רסט>

אז^א ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם^ב. כתיב מעיין^ג גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, פי' כנ"י נקראת באר מים חיים כי הנה עד"מ הבאר שהמעיינות נובעין בו מתחת לארץ כי ארעא^ד חלחולי מחלחלא כו' ודרך^ה סולמא דפרת נובעים המים מתחת לארץ מלמטה למעלה ובתחלה הרי המים נמשכי' המה מלמעלה כמ"ש למטר^ו השמים תשתה מים וכתי' ונהר^ז יוצא מעדן כו' אך אז הן נקראי' עדיין מים עליונים וכאשר אח"כ דרך סולמא דפרת חוזרין ונובעין דרך עובי הכדור מלמטה למעלה נק' מים חיים והן מים שבבארות דוקא שנקראו מים חיים לפי שעברו מלמטה למעלה דרך עובי עפר הארץ ונתבררו ונעשי' צלולים ואזי חיין ומתוקין המה משא"כ קודם עברם את עפר הארץ מלמטה למעלה אלא המה באי' ונמשכי' בד' נהרות מלמעלה למטה לא נקראו עדיין בשם מים חיים כו' והרי מובן לפ"ז שכל עיקר הבאת המים בעפר הארץ הוא כדי שיתוקנו ויקראו בשם מים חיים וכך יובן הנמשל בכנ"י שנקראת באר מים חיים דוקא לאחר ירידת הנשמו' בגופים בעוה"ז לפי שישראל^ח עלה במחשבה הקדומה היינו כמו שהנשמו' המה בבחי' שרש ומקור הראשון דכנ"י שהוא ע"ד דוגמא מנהר שיוצא מעדן כו' (והוא מבחי' מיין^ט דוכרין) וירדו אח"כ מלמעלה למטה בסדר בחי' השתלשלו' העולמו' עד שבאים ומתלבשים בחומר גופני בעוה"ז שהוא כדוגמת משל עפר הארץ בחי' דומם גשמי ומשם הנשמות חוזרי' ונובעים לצאת ממחשך החומריו' הזאת בתשובה (שהוא בחי' מ"נ) ואזי נקראו הנשמו' בשם מים חיים דוקא כי עי"ז עולי' בבחי' בירור מלמטה למעלה וזהו ביום^י ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני כו' וכמ"ש בסמוך.

אך הנה כדי להבין ביאור הדברים תחלה יש להבין מהו פי' מעיין גנים שהוא ענין ירידת כנ"י מלמעלה למטה בתחלה כנ"ל. הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, פי' עד"מ הגן הגשמי צריך הוא להיות בו מעיינות הולכי' ומשקין אותו בתמידו' בכדי שיהי' הגן רוה ממשקה המים ויצמיח כל טובי הארץ מפירו' ואילנו' וכל מיני תענוגי בנ"א כי המים^יא מצמיחי' כל מיני תענוג ואם אין המעיינו' מספיקין

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org