תק

להעלות מ"ן מן העבר ומהתחדשו' ניצוצות של זה היום שיוכל להעלותם להבא כו' וד"ל וע"כ צריך להיות גם בתפלה בחי' המשכת מוחי' חדשי"ם דוקא כידוע בפרע"ח^טז בפי' חדשים לבקרים כו' ובדברי רז"ל ג"כ מרומז במה שפסקו שצריך לחדש דבר כו' בחוזר התפלה כו' מפני שהתפלה שייך עיקרה לבחי' הברורי' וזהו מתחדש בכל יום ע"כ צ"ל ג"כ שיהי' בכל יום בעיניך כחדשים כו' אבל האדם מצד עצמו היה די לו בתפלה א' כי הנפש עצמו א"צ תיקון כי כבר נתקנה להיותה באה מעולם התיקון אלא מפני שבאה לתקן לבושי נוגה צריכה להתפלל בכל יום וד"ל.

וזהו פי' יברכך ה' שיתברכו כנ"י בתוספת מרובה על עיקר שרש נשמותיהם מצד העלא' הברורי' דרפ"ח כנ"ל שהם במספר גדול אלף פעמי' כמספר בנ"י וכמשל הזריעה הנ"ל והיינו מלמטה למעלה דוקא דהיינו בבחי' א"ח ע"י התפלה שנק' סולם כנ"ל וכמשל הצמיחה שצומחת מלמטה למעלה כו' וד"ל.

ועתה יש להבין שרש ענין הברכה השני' יאר ה' פניו אליך כו'. הנה דרך כלל ברכה ראשונ' דיברכך כו' הוא בחי' העלא' מ"ן וברכה שני' דיאר כו' הוא בחי' המשכת מ"ד שבא דוקא אחר העלאת מ"ן כידוע וברכה שלישי' דישא ה' פניו כו' הוא למעלה המחבר המ"ד ומ"ן כו' דהנה בחי' העלא' מ"ן דברורי' דרפ"ח הנ"ל בברכת יברכך כו' עדיין לא נשלם ענין הברורי' בשלימות כי בחי' העלא' מ"ן אע"פ שגם הוא נק' בשם בירור כידוע אמנם עיקר שלימות הבירור אינו אלא לאחר שנמשך בחי' המשכת המ"ד על המ"ן כידוע בע"ח בפי' ע"כ יעזוב כו' ודבק באשתו והיו לבשר אחד פי' לבשר אחד הוא כאשר מתחברים ומתדבקי' מ"ן ומ"ד יחד דוקא כי בחי' המ"ד מברר בחי' המ"ן והיו לאחדים ע"י בירור זה השני וזהו שלימות הבירור והוא ענין המאמר למהוי^יז אחד באחד פי' אחד תתא' דנוק' דז"א הוא בחי' מ"ן וכשמתחבר ומתאחד עם אחד עילא' דבחי' ז"א שהוא בחי' מ"ד כידוע אזי בחי' אחד נעשה שלם בשלימות והיינו מפני התבררו' אחד עילא' באחד תתא' וזהו למהוי אחד באחד ויש בו ב' פרושי' ושניהם אמת דאחד עילא' נעשה אחד ע"י אחד תתא' שהרי לא נק' אדם אלא בכללא^יח דדכר ונוק' וכמ"ש זכר^יט ונקבה בראם ויקרא שמם אדם כמ"ש בזוהר והב' דאחד תתא' דנוק' נעשה אחד ע"י חיבורו באחד עילא' מטעם שהמ"ד מברר מ"ן והכל ענין א' הוא משום דבחיבור שניהם דוקא נעשה בחי' אחד שלם וזהו למהוי אחד באחד וכענין והיו לבשר אחד למטה ביחוד זכר ונקבה גשמיי' כמבואר בע"ח וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org