תרחצ

מאומה, והיינו הקללה שמקלל לרע דנוג"ה שגם מהשו"ר שלו לא יאכל, ולא עוד אלא שלעיניו יהי' טבו"ח כנ"ל ולא יאכל ממנו מטעם הנ"ל וד"ל. ועד"ז יתפרש חמור"ך וצאנ"ך כו' הכל מדרגו' שמקבלי' מהן נוג"ה ומכולם יבורר הכל ולא ישאר מהם שום מחי' ומזון יניקה לר"ע שבנוג"ה וד"ל.

זרע^קא רב תוצי"א השד"ה ומעט תאסוף כי יחסלנו הארב"ה. פי' ארב"ה^קב בגי' יצח"ק והוא בחי' גבורו"ת דיצח"ק העליו"ן שמכלה ואוכל כל מה שמתברר מרפ"ח ניצוצי' דתוה"ו ואע"פ שהרבה ניצוצי' העליוני' נפלו ונזרעו במקום היכלות החיצונים כי זר"ע ר"ב תוציא השד"ה שהוא שם ב"ן כו' אך מעט מהם תאסוף אליך ולא יגיע לך רק חלק א' מריבוא כי הכל יאכלנו הארב"ה והוא בחי' גבורו' דקדוש' הנק' ארב"ה כידוע בפי' וארב"ה את זרעו במ"א כו' וד"ל.

כרמים^קג תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור כי תאכלנו התולעת. פי' תולע"ת^קד הוא בחי' שם מ"ב דאנא בכח כו' שנק' תול"ע כי תול"ע מספרו תק"ו שהוא מספר אבגית"ץ שעולה ג"כ תק"ו, וכמ"ש בספרי הקבלה והוא בחי' חסד שבגבורה כידוע דאנא^קה בכח יש בו ז"פ ששה תיבות וששה תיבו' הראשוני' הוא חסד שבגבורה וששה תיבו' השניי' גבורו' שבגבורו' כו' עד מל' שבגבורה הן ששה תיבו' האחרוני' וע"ז נא' ביד"ך אפקי"ד רוח"י מפני שכל העלא' הנשמו' למעלה ע"י שם מ"ב הוא, וע"כ כשאו' ביד"ך אפקי"ד רוח"י דהיינו שהנשמה רוצה לעלו' וליכלל למעלה בהכרח שתעלה ע"י שם מ"ב והוא אנא בכח כו' וכמ"ש במ"א, ואמנם כח הששה תיבו' הראשוני' דאנא בכח הוא בחי' חסד שבגבור' כו' וזהו הנק' בשם תול"ע, והטעם הוא כי הנה התולע הגשמי אין כחו אלא בפיו בלבד ולא מצד עצמו שהרי התולעת יוכל לקצוץ גם אילן עב וגס מאד בפיו שיאכלנו מעט מעט עד אשר יכנס בכל עוביו ויקצצנו כמו שקוצצין בגרזן וכיוצא, והנמשל למעלה היינו שיש כח אלקי בקדוש' שאין כחו אלא בפיו ונמשל בשם תול"ע והוא שמכרית ומבדיל את אור השפע האלקי המלובש בחיצוני' שלא יקרבו גם הם ויקבלו יניק' כמו שהתולע הגשמי יקצץ הארז הגבוה והוא בחי' חסד שבגבורה להיו' כי כח כריתה זו היא חסד לסטרא דקדוש' אע"פ שהוא דין לסט"א, ועד"ז הוא בחי' התפלה בכלל כי במה שעושין ישראל בתפלתם הוא מצד הכח אשר יש בפיהם בלבד דהיינו בדיבור בתפלה כמו התולע שאין כחו אלא בפיו ולכך נא' אל תיראי תולע"ת יעקב כו' וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org