יסובבנהוא יבוננהוב יצרנו כאישון עינוג. הנה כנ"יד נק' אישון עינו שהרי נקראו בבת עינו של הקב"ה כמארז"ל כל הנוגעה בהם כאילו נוגע בבבת עינו כו' וכתיב עיניו ה' אל צדיקי' עיןז ה' אל יריאיו כו'.
והענין הוא כי הנה עד"מ כלי העין באדם התחתון הנה היא בחי' כלי בעלמא לכח הראיה הרוחניות שבמוח שהרי כח הראי' יש בנפש קודם בואה לגוף אלא שבעין עובר ומתלבש כח זה הרוחני להיו' נתפס בו במהות ראיה גשמית שהוא השגחה גשמית והרי כלי העין רק כמו לבוש בעלמא להלביש כח הראי' הרוחניות כמו כאשר יביט האדם בכלי הזכוכית הבהירה וכיוצא וכך <שסא>
יובן בדוגמא ומשל בבחי' עין ה' למעלה באדם העליון שהוא בחי' כלי ההשגחה שמשגיח ה' בכל העולמות וכמ"ש משמיםח הביט ה' כו' וכתיב עיניט ה' משוטטו' כו'.
אך הנה השגחה זאת היא רק בחי' לבוש בעלמא לבחי' כח הראי' האלקי' עצמה כמבואר מתוך משל כלי העין באדם התחתון למטה והנה כתיב השקיפהי ממעון קדשך מן השמים כו' והשקפה זאת מבחי' כח הראי' עצמה היא באה והשקפה והשגחה זו באה ע"י ישראל דוקא שנק' אישו"ן עינו כי ישראליא עלה במחשבה דוקא וזהו יותר גבוה ממדרגת המלאכי' שנבראו מבחי' הדיבור וכמ"ש בדבריב ה' שמים נעשויג כו'.