תקכז

בדיבור^ל כמו מצות ת"ת וברכת המזון וכיוצא ושאר מצות הן בבחי' עשי' ממש ודרך כלל הן מקיפי' לבחי' נר"ן שמלובשי' במחשבה דו"מ והמקיפי' שורין דוקא על בחי' הלבושים דמחשבה דו"מ כידוע ולהיו' כי שרש המצוה היא בבחי' עתיק וכתר שבג' מדרגו' בי"ע שהן בחי' מחשבה דו"מ ע"כ נמשך על ידם ג' מקיפי' הללו בכלל וזהו ג"כ שרש ענין אדון עוזינו שהוא בחי' מל' דא"ס שנעשה בחי' עתיק בג' מדרגו' דנר"נ דאצי' והן הנק' צור משגבינו מגן ומשגב כו' והכל ע"י מצות מעשיות דוקא כי פי' אדון הוא שם א"ד שהוא קבלת מ"ש שבכל מצוה מפני שהוא אדון על כולא כמ"ש שום^לא תשים עליך מלך ומזה נעשה בחי' ג' מקיפי' כנ"ל וד"ל.

וזהו תחת אשר לא עבדת ה' בשמחה כו' מרב כל. פי' שמחה של מצוה להיותה בבחי' הכתר שלמעלה מן החכמה ע"כ היא למעלה גם מרב כל כי פי' כל הן בחי' נ' שערים דבינה ורב של כל הוא בחי' החכמה כי החכמה נק' מעיין והבינה^לב נק' נהר וכמ"ש ונהר^לג יוצא מעדן וכמו עד"מ ריבוי המשך הנהר שהוא בא רק מן המעיין כו'. וביאור שרש הדברי' הנה שרש התורה היא בבחי' חכמה סתימא' חכמה שבכתר כי אורייתא^לד מחכמה נפקת ושרש המצות הם מבחי' כתר שבכתר כי הנה ידוע שהמצות^לה נקראו ארחות הוי' והם תרי"ג ארחין דמתפלגין מחד אורחא בפלגותא דשערי בגלגלתא כו' כמ"ש באד"ר ופי' ארחא היינו כמו עד"מ הדרך והשביל שהוא מקום הפנוי מן העשבי' והתבואה כדי לילך בו כך עד"מ האורחין הם בחי' מקום פנוי מן השערו' והם בחי' הלבנוניו' ונק' תליסר חוורתי כו' להיו' כי בחי' השערות הן בחי' המשכו' הרצון שמלובשי' כבר בבחי' ח"ס שהוא ענין סתימות הטעם לרצון ונק' טעם כמוס שמשם נמשך שרש התורה דמה שהיא בחי' הפירוש על המצות היינו להביא הרצון בבחי' דין וצמצום שבזה האופן יהי' השראת וגילוי אור א"ס ברצון זה ואם לאו לא יהי' גילוי אור א"ס וכמו סוכה^לו בצלתה מרובה מחמתה דוקא יהי' נמשך אור א"ס ברצון שבמצות סוכה ואם חמתה מרובה מצלתה הסוכה פסולה ואינה מצוה כלל דהיינו שאין נמשך בה כלל גילוי אור הרצון מבחי' עצמו' אור א"ס ועד"ז בכל דקדוקי דיני המצו' כולם המה רק דיני' וצמצומי' ברצון העליון שיש בהם וכמו תפילין^לז מרובעו' ובד' בתים דוקא ורצועו' שחורו' דוקא וא"ל אינם מצוה ואין בהם בחי' הרצון כלל וכן בשאר מצו' כולן כמו בברכת כהנים בנשיא' כפים הרי יש בה דיני' שמעכבי' כל עיקר המצוה והכל מבחי' ח"ס דא"א

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org