כיא כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן יצמיח ה' צדקה ותהלה נגד כל הגויםב. הנה כלג הנביאים לא נתנבאו על שכרן של המצות רק לענין אכילת פירותיהן בעוה"ז בשכר גשמי לעתיד אבל לענין שכר הרוחני שיש בכל מצוה מצד עצמה כי שכרד מצוה מצוה ע"ז נא' עיןה לא ראתה כו' ולא דיברו הנביאים בזה כלל אך אעפ"כ ישנה בהעלם בכל נפש מישראל בבחי' עבודה גם עתה בעשותו המצוה ובזמן ר"ה ויו"כ נתגלה מן ההעלם והיינו כללות ענין הפסוק הזה כן יצמיח ה' צדקה כו'.
ולהבין ביאור ענין זה הנה בעי"תו אומרי' המלך הקדוש כו' ולכאורה אין לזה טעם דבשלמא בר"הז המלך יושב על כסא דין אומרי' המלך הקדוש אבל בעי"ת שאחרי ר"ה מאיזה טעם אומרי' המלך הקדוש המלך המשפט וגם מהו ענין המלך אצל הקדוש כי קדושה ענין אחר ומלוכה ענין אחר ולמה תיקנו לומר זה בברכת אתה קדוש ולא בשאר ברכות.