תרעט

דהיינו שאהבת ה' לישראל תלוי' באהבת כנ"י למעלה ואהבת כנ"י למעלה תלוי' באהבה העליונ' והוא לפי שמתחברי' ומתקשרי' יחד ע"י שם הוי' כנ"ל.

וזהו כי אהבך הוי' אלקיך בחי' הוי' שיש בך אהבך בפועל יוצא וגם שיהא אהבת ה' אליך ולהיו' הא בהא תליא וזה קאי לנתינת טעם על תחלת הפסוק ולא אבה כו' משום שיש לך חיבור תמיד בעצמו' המאציל שלמעלה מן החכמה ע"י שם הוי' שהוא אלקיך והטעם לזה כי אהבך כו' וד"ל.

ויהפוך ה' את הקללה לברכה כו' זדונות נעשו כזכיות כו' כמבואר למעלה. וביאור שרש ענין זה הנה תחלה יש להקדים בשרש ענין שס"ה ל"ת שהן למעלה מרמ"ח מ"ע שהרי הן בי"ה דשמי^לז עם י"ה גי' שס"ה כידוע והמ"ע הן בו"ה והטעם ידוע ומבואר^לח במ"א ע"פ בארץ לא זרועה שנזרע שם בחי' לא דל"ת לפי שהלאו בא קודם להן בהשתלשלות כי מפני עוצם רוממות המאציל א"א לבא בגילוי אור עצמותו כ"א בחי' הלאו בלבד שהוא כענין השלילה לשלול מדבר שלא מושג מהותו כמבואר במ"א באריכו' וירדו למטה ונתלבשו בשס"ה ל"ת כמו לא^לט תאכל חלב שבחלב א"א לבא התגלות כו' והיינו י"ה שהוא הצמצום שלפני ההתפשטות וכנ"ל והנה הזדונות מעונות דשס"ה ל"ת כשנהפכין לזכיות והיינו ע"י היפוך הרע לטוב הנה יבאו לבחי' שרשן בתחלה שהיו בבחי' הצמצום דלאו שקודם להן כו' וזה א"א להיו' למעלה כ"א ע"י אתעדל"ת באופן זה דוקא דהיינו שיהא גם למטה הלאו קודם להן והוא בחי' ביטול הרצון מן ההיפך בתחלה דהיינו <שדמ>

כללות בחי' התשובה וידוע דבע"ת משכי' לי' בחילא^מ יתיר כמו מס"נ בתשובה דר"א^מא בן דרודיא בפ"מ שכלתה נפשו ממש וכך יש בחי' מס"נ בכל תשובה מעומקא דלבא והוא הנק' בכל מאדך שהוא ענין היציאה מן הכלי שלו והכל לפי מה שהוא, ואם מה שנחשב ההתפעלות באדם זה למעלה מן הכלי שלו עדיין במי שגבוה ממנו נחשבת בבחי' כלי ע"ז אמר בכל^מב מאדך לשון יחיד מאד של כל אדם כפי מה שהוא אך שיהא למעלה מן הכלי שלו בכדי שעי"ז אתעדל"ע יהי' ג"כ באופן זה שהוא בחי' ביטול הרצון העליון לצאת מן הכלי עד שלא יוכל להתצמצם כ"א בדרך שלילה והוא הלאו שקודם להן כו' וזהו שרש היפוך הזדונות דוקא לזכיות למעלה וד"ל. ובזה יובן שרש ענין עשרה עומקים^מג הנז' בס"י שבשביל זה אומרי' בעי"ת^מד ממעמקים קראתיך כו' כידוע.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org