תרצ

יתן^נ ה' מטר ארצך אבק ועפר כו'. פי' מטר ארצ"ך הוא בחי' מ"ה שיוצא ונמשך מן המשפיע למקבל שנק' ארצ"ך כי השפע מ"ד נמשל לגשמים שיורדין טיפין טיפין וכמ"ש כי^נא יבעל בחור כו'.

ומתחלה דיבר בקללה על עצמו' המשפיע שיהא ריקן מכל שפע מצד עצמו שיהא כנחש"ת וכן במקבל מצד עצמו כנ"ל ועתה מקלל גם מה שנשפע מהמשפיע ונק' מט"ר שיהא כאבק ועפר שאינו מצמי"ח כלל, כי האב"ק שרשו מיסוד האש המכלה ובמטר כתיב והרו"ה^נב את הארץ והוליד"ה והצמיח' כו' לפי שהמטר ממים הוא מבחי' החסדי' המגדל ומצמיחי' כטבע בחי' החסדי' כו' כידוע אבל האב"ק חם ויבש לכך אינו מגדל, וקילל המט"ר של המשפיע שיהא כאבק ועפר שאינו מגדל כי אינו מרו"ה את הארץ כלל וגם הנה העפר אין בו חיו' אלא מעט מזעיר כי הוא קר ולח (וגם יש בו מבחי' הגבורו' וע"כ נצטוו ליתן מעפ"ר^נג אשר בקרקע המשכן במי נדה כו' כמ"ש במ"א), וזהו מורה על בחי' העדר החיו' ג"כ כמו המת שאין בו חיו' הוא קר כעפר וע"כ נא' והכל^נד תשוב אל העפר כו', וכל זה קללה לרע שבנוג"ה שלא יהא לו מקום יניק' מסטרא דקדושה משום צד וכנ"ל וד"ל.

מן^נה השמים ירד עליך עד השמדך. פי' מן השמים הוא בחי' ז"א דאצי' שנק' שמי"ם וכמ"ש ואתה^נו תשמע השמי"ם כידוע, והענין הוא כי בחי' המלחמה ללחום עם החיצוני' כדי להאבידם הוא דוקא מבחי' ז"א ולא מבחי' מל' וכמ"ש ה'^נז אי"ש מלחמה כו' וכמ"ש וירעם^נח מן שמי"ם ה' ועליו"ן יתן קולו כו' כי האיש^נט דרכו לכבש המלחמה ולא האשה כו', והטעם הוא כי הנה מבואר למעלה דבחי' ז"א רובו חסדים והדיני"ן שבו מכוסי' ונעלמי' בחסדי' ואין לחיצוני' יניק' מהם כו' משא"כ בנוק' דז"א שיש לחיצוני' אחיזה שם ולכך אין ביכולת הנוק' ללחום עמהם ולהאבידם אחר שיש להם מקום ושרש אחיז' בדינין וצמצומי' שבמל' אבל בחי' ז"א להיותו רם ונבדל מהם הרבה עד שאין להם שרש ומקום יניק' ממנו כלל ע"כ ביכולתו ללחום עמהם להאבידם כו'.

וענין המלחמה הוא לעורר עליהם מבחי' הדיני' הנעלמי' בחסדי' כמ"ש ימינ"ך^ס הוי' תרעץ אויב וידוע שימי"ן הוא בחי' קו החסדי' ואמר שימין ה' דוקא הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org