Likkutei Sichos
Addenda - sichos and letters 18
1277פ' ז כ ו ר
כאשר יצאו ישראל ממצרים ע"מ ללכת להר סיני לקבל את התורה, עמד עמלק באמצע הדרך ולא הניח את ישראל ללכת להר סיני לקבל את התורה. אפשריות על זה הי' כי ישראל עצמם רפו ידיהם מדברי תורה (ברפידים). כי כל זמן שישראל חזקים בתורה ומצותי' אזי אין שום אומה יכולה לשלוט בהם, ורק כאשר רפו עצמם מהתורה, הנה הגם אשר לא עזבו לגמרי את התורה כ"א רפו בלבד, רפיון וחלישות, הנה זהו נתינת מקום שיבוא עמלק וימנע אותם מקבלת התורה לגמרי.
ההוראה מזה היא; ישנם כאלו שחושבים די ומספיק שאלמוד פ"א שחרית ופ"א ערבית, די ומספיק שאקיים את המצוות לצאת ידי חובתי בלבד ולמה לי להדר בזה? על זה היא ההוראה. אשר רפיון וחלישות זו נוגע לא רק לענין ההידור בתורה ומצות כ"א גם נתינת מקום הוא אשר עי"ז יתבטל ח"ו מתומ"צ לגמרי.
ואם הוא רוצה לישאר יהודי שומר תומ"צ (על צד היותר פחות עכ"פ, לא להתבטל מזה לגמרי) מההכרח הוא להתחזק בכל כחו בתומ"צ, בלי שום רפיון וחלישות כלל.
וזהו ענין זכירת מעשה עמלק בכל יום ויום. אשר תמיד עלינו לזכור שלא לתת (ניט צולאָזן) שום נתינת מקום להקרירות דעמלק, כי אם להתחזק בכל תוקף בתומ"צ, בחמימות וחיות.
פ ו ר י ם
א. דובר בהמאמר (ד"ה חייב אינש) הענין דחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידעי כו'. והפירוש דלא ידעי הוא; מען זאָל ניט ליגן אין אייגענעם דעת. ועפי"ז הנה ענין דלא ידעי הוא אותו הענין דטבילה במקוה, כמ"ש הרמב"ם רמז לענין הטבילה במקוה, שיטבול את עצמו במי הדעת הטהור, ועי"ז יתבטלו אצלו הדיעות הבלתי רצויות.
והנה הדין בטבילה הוא שצריך לכסות את כל גופו, אפילו שערותיו, במים. ואם לאו לא עלתה לו טבילה. והענין ברוחניות הוא, שיהי' כולו מכוסה במי הדעת, עד שלא ירגיש את מציאותו כלל לאיזה מציאות בפני עצמו, מבלעדי מי הדעת, (וכמו דגים שבים שכל חיותם הוא כשהם בתוך המים דוקא), דזהו ענין טבילה אותיות הביטול.
והנה בדין הטבילה יש הפרש אם טובל את עצמו במים מכונסים או שטובל את עצמו במי מעין. דבמים מכונסים צריך שיעור של מ' סאה, משא"כ
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- חלק ד׳
- Id
- rh-y2xeeh8g