Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.
1360אחד ההפרשים שבין ב' סוגים אלו: בתשובה תתאה צריך להיות ענין הוידוי, בשביל עקירת החטא (ראה דרמ"צ לח, ב), משא"כ בתשובה עילאה. כי בבחינה זו אין מלכתחילה נתינת מקום לפגם כו'.
ומזה מובן שהתשובה בר"ה ובשבתב) תשובה — שאין אומרים אז וידויג) — הוא בכלל בחי' תשובה עילאה.
(ואין לזה סתירה ממה שאומרים וידוי ביו"כ, אף שהתשובה דיו"כ, שבת שבתון, היא בחי' תשובה עילאה — כי לפעמים קשה לפעול עקירת החטא בדרך ממילא, ע"י תשובה עילאה, ולכן ביו"כ יום האחרון של עשי"ת, משתדלים לעקור את החטאים בכל המיני אופנים. — וע"ד הטעם על מה שאומרים א"מ בנעילת יו"כ כשחל בשבת (שו"ע אדה"ז סתרכ"ג סעיף ט)).
וגדולה מעלת שבת על ר"ה, שבר"ה מתודים בלחש בשעת התקיעות (כי השטן מעורבב אז — שו"ע אדה"ז סתקפ"ד, ס"ג). הרי שגם בר"ה ישנו (בלחש, בהעלם עכ"פ) מציאות הפגם). משא"כ בשבת, שאין אומרים וידוי (אפילו בזמן דרעוא דרעוין, שאין אז חשש לקטרוג כו'), כי אין שם מקום אז לפגם כו', אפילו בהעלם.
בתלתא זמנין הוה חזקה. וכשהקביעות דר"ה הוא ביום ה' וביום ו', הרי העבודה דתשו"ע היא שלשה ימים רצופים. ומזה ממשיכים הכח על התנועה דתשו"ע — שלא יהי' שום שייכות ונתינת מקום כלל לחטא — במשך כל השנה.
(משיחת שבת תשובה תשח"י)
1361ובדוגמת הנ"ל הוא גם בשו"ע אדה"ז (בדפוס האחרון)) „גושי" ל' רבים „מגיע" ל' יחיד! ואולי צ"ל „מגיע'" בתוספת קו (הקיצור) בסוף התיבה. ועצ"ע. ויש לברר ולהשוות הנ"ל — בדפוסים השונים של הרמב"ם ושו"ע אדה"ז.
(ממכתב תשרי תשכ"ד)
Suggest a fixSent for reviewReport a problemNo account neededEmbed on another site