Addenda - sichos and letters 21

1292והדרך לעשיית שלום זה, ה"ה כהוראת חז"ל — ע"י העסק בתורה, שהעוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה,

וכסיום הששה סדרי משנה, אשר השלום הוא כלי מחזיק ברכה ליטראל, שנאמר ה' יברך את עמו בשלום, וההקדמה וההכנה לזה — ה"ה מפורשת בהתחלת כתוב זה (ולכן גם ההתחלה הובאה במשנה זו כאן) ה' עוז לעמו יתן, עוז זו התורה, שעל ידי נתינת התורה והעסק בה, הרי (כסיום ששה סדרי הגמרא) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

וניתנה תורה שהיא עוז — לישראל שהם עזים שבאומות, בכדי שישתמשו בהעוז שבטבעם — לעניני תורה ומצותי' (הקו — דועשה טוב) והעוז דתורה יתיש את העז פנים שבעניני העולם (הקו — דסור מרע).

וע"פ האמור — הרי מובן גודל ההכרח של לימוד התורה וגודל הפעולה שעי"ז — דוקא בתקופת העוז אשר בחיי האדם, בעת היותו צעיר ובחור.

ויהי רצון אשר לימוד האמור יהי' כהוראת חז"ל, לימוד המביא לידי מעשה, הנהגה מתאימה בחיי יום יום וגם בעניני חול ובימות החול.

וכמובא בספרי מוסר וחסידות — הרמז דהתחלת ששה סדרי משנה; מאימתי קורין את שמע בערבין, אשר התחלת התורה וההוראה של חכמינו ז"ל במשנתם היא, אשר בערבין — כשחושך בעולם, מצווה כאו"א לקרות את שמע — להקריא אשר ה' אלקינו הוי' אחד, שהא' רומז לאלופו של עולם, וקורא וממשיך את הא בח (ז' רקיעים וארץ) ובד (ד' רוחות העולם), עושים שלום בין הקב"ה והעולם.

(ממכתב כ"ב אדר ה'תשכ"ד)1293משופר דר"ה וע"פ מ"ש הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ג, ה"ד), ועייג"כ ויק"ר (פכ"ט) שופר אם שפרתם כו' תשרי ותשבוק ותכפר כו'.

ורי"א דאפי' אין עושין כו' הקב"ה מעמיד להן כו' ומחזירן למוטב, והוא כמו ביצי"מ שנגאלו בזכות קבלת התורה (שמו"ר פ"ג) ואמרז"ל (שבת פח, א) כפה עליהם כו' מכאן מודעה כו'.

והנה ידוע שיש עולם שנה נפש, והנ"ל הוא בשנה ונפש ואואפ"ל דבעולם החילוק ע"פ פשוט, דלר"א צ"ל זכו דוקא וא"כ הוא ענין אחישנה, ור"י אפ"ל גם לא זכו בעתה. ומבואר הנפ"מ בעולם בתו"א סד"ה עד דלא ידעי ובשערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.

והנה בכ"ז אינו דומה למודעה רבה דמ"ת, כי אף עדיין לא היו מצווין ויש טענת אונס, משא"כ עתה דמצווין, ע"י האונס עושין בלב שלם, וכמו שביאר הרמב"ם (גירושין פ"ב, ה"כ) דמי שתקפו יצה"ר לבטל מצוה כו' והוכה עד שעשה כו' אין זה אנוס כו' מאחר שהוא רוצה להיות מישראל כו'.

(ממכתב ניסן תש"ג)

ב' נ י ם ן)

. . . ידועות שתי הדיעות (ר"ה י, ב); בתשרי נבה"ע או בניסן נבה"ע, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמ"ש בתוד"ה כמאן (ר"ה כז, א ועייג"כ בשער הכוונות ר"ה דרוש א. נהר שלום עד, ב. בע"ח דפוס ורשא הוא ח"ג ל"ט ע"ד. שעולה בקנה אחד עם פי' התוס').

והנה ע"פ דעת רז"ל דבניסן נבה"ע, יום ב' ניסן היינו שבת הראשון. ומחולק יום ב' ניסן זה מכ* שאר ימי עולם שלא הי' בו לילה כלל וכמרז"ל שלא שימשה עמו אפילה (מדרש תהלים פצ"ב. וראה ג"כ ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. ב"ר פי"א, ב. ועוד) משא"כ בכל שאר הימים שאחר החטא, ואפילו ימים שקודם חטא עה"ד שנאמר גם בהם ויהי ערב ויהי בוקר — עד לעת"ל שעז"נ ולילה כיום יאיר (ועייג"כ פדר"א פי"ח).

ואולי י"ל בדרך אפשר שזהו ג"כ ענין פנימיות התורה בכלל, שהיא דוקא נקראת אילנא דחיי (כמו שנתבאר באגה"ק סכ"ו) ותורת החסידות בפרט, שהיא עוסקת ביחוד לתקן מה שנגרם ע"י חטא עה"ד, ובכ"ז היא היא