Addenda - sichos and letters 48

1353ובעומק יותר י"ל: גם באבר שאינו חי יש בשר גידין ועצמות. ובמעלות העבודה ה"ז עבודת המוח (עצמות), עבודת הלב (בשר) וחיבורם (גידין), וכמשנ"ת בלקו"ת פנחס ד"ה צו גו' קרבני לחמי השני, ובכל זה אין זה בפ"ע חיות אמיתי, שהוא בא רק ע"י הקדמת העבודה דקב"ע, ובפרט הקב"ע דר"ה. וראה במאמר ר"ה דהאי שתא בענין חיות פרטי, כללי, להחיות, וחי בעצם.

(ממכתב כ"ז אלול תש"ז)

. . . ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (שיחת ח"י אלול ה'ש"ת) אשר הבעש"ט ואדה"ז, שניהם המשיכו, בכאו"א מישראל, חי, חיות פנימי, בהעבודה דאלו"ל, אני לדודי ודודי לי.

ובדא"פ י"ל שבעבודה זו גופא, פעל הבעש"ט, בעיקר, מלמעלמ"ט — מופתים, יסודי תורת הדא"ח, הליכותיו ונסיעותיו אל המקבל. ואדה"ז בעיקר בדרך מלמטלמ"ע, ויש לקשר זה ג"כ עם שני הענינים שבראש וסוף המאמר)); א) להודיע להבע"ת אשר עמך הסליחה ב) לפעול שיהי' למען תורא, יראה עצמיית, ואכמ"ל.

(ממכתב י"ג אלול תש"ט)1354זה — כי אחרי בריאת האדם הוקבע אשר כל הענינים, גם אותם הבאים בדרך אתעדל"ע, נמשכים ע"י העבודה. אלא שהעבודה היא — להיות כלי לקבלת ההמשכה שמלמעלה.

(משיחת ש"פ נצבים תש?"נ)

(0 —

ראש השנה

מכתב כללי

ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשכ"ג

— שנת המאה וחמישים להסתלקות —

הילולא של רבנו הזקן —

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

די טעג פון ראש השנה — ימים נוראים מיט וועלכע דער נייער יאָהר — הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה — הויבט זיך אָן, פילן אָן יעדע אידישע האַרץ מיט אַ הייליקן געפיל.

דער דאָזיגער געפיל פון די „פאָרכטיגע טעג" איז אַ פיל טיפערער ווי יראת העונש (מורא פאַר אַ שטראָף ח"ו), אד"ג. די יראה וואָס דערוועקט זיך אין די „ימים נוראים" — איז יראת הרוממות, דער געפיל פון מורא וואָס קומט פון דעם באַוואוסטזיין אַז עס קומט פאַר און אַז מען באַטייליגט זיך פּערזענליך אין דער הכתרה („קרוינונג") פון דעם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא; וואָס דאָס איז דער אינהאַלט פון ראש השנה.

די הכתרה פון דעם באַשעפער פון דער וועלט אַלס מלך על כל הארץ (קעניג פון דער וועלט) וואָס אידן בעטן און פירן אויס אין ראש השנה — באנייט דער פּערזענליכן פאַרבונד פון יעדן אידן מיט דעם אויבערשטן; דעם