Addenda - sichos and letters 12

1267און אויך די גאַנצע סביבה אַרום זיך ; דורך דעם לערנען ווי עס דאַרף צו זיין און דער לימוד וועט מביא זיין לידי מעשה, זאָל זיין דער ענין פון גאולה, די אייגענע גאולה און די גאולה פון דער סביבה; מאַכן דאָס אַלעס באופן אַז ס'זאָל קענען דערנאָך אויפגעבויט ווערן אַ ענין אויף וועלכן דער אויבערשטער וועט זאָגן ושכנתי בתוכם — עס ווערט אַ מקדש לו יתברך.

וואָס דאָס וועט אויך זיין אַ מיטל אויף מקרב זיין די גאולת כל העולם כולו בביאת המשיח.

דער אויבערשטער זאָל אייך מצליח זיין אַז דער גמר פון די כתות וואו איר האָט געלערנט זאָל זיין אַ התחלה אויף לערנען אין אַ העכערן שלב, ביז וואַנעט אַז מען זאָל אויף אייך קענען זאָגן דעם ענין פון בחר בעולמו און נאָך העכער דעם ענין פון גאולה.

אַז איר זאָלט מתאים זיין צו דעם תואר וואָס תורה גיט צו יעדע אידישע טאָכטער, מען זאָל דערקענען אין יעדערע פון אייך אַז דאָס איז בת שרה רבקה רחל ולאה

זייט מצליח אין גמר הלימודים און הערן פון אייך בשורות טובות.

(שיחת ב' שבט תשכ"ד צו די תלמידות המסיימות פון בית רבקה)

1268הוספות י' שבט

נתבאר כבר (בההתועדות דיו"ד שבט ש.ז.) שעם תום שנה העשירית — העשירי יהי' קודש — מעת הסתלקות מו"ח כ"ק אדמו"ר, ובהכנסנו לשנה הי"א מתחלת העבודה דסעי' י"א, וכמבואר שם שצ"ל העבודה דצבא מל' חיל, בשביל הנצחון — שזהו הכוונה בכללות המלחמה — הרי מבזבז סגולות אוצרותיו, והוא כמו שנתבאר במשל כ"ק אדמוה"ז לבן מלך שחלה ולא מצאו תרופה כ"א לטחון את האבן היקר שבכתרו, שבשביל הצלת חיי בנו מסכים המלך לשחק את האבן היקר שבו תלוי עיקר ויופי הכתר, אשר כמו"כ הוא למעלה שלמען הצלת מצבם הרוחני של עם ישראל מוותרים מלמעלה על כל יקר, ומבזבזים כל סגולות האוצרות אשר מעולם לא השתמשו בזה לשום דבר.

הרי מובן מזה שבכל משך היו"ד שנים בזבזו מלמעלה כל סגולות האוצרות בהשפעה מרובה ובהתרחבות הענינים, אלא שלא ניצלו אותם כדבעי, כ"א בענינים קטנים, וכמו בשעת השינה, שאף שסגירת השניים והשפתיים שעליהם אינם מניחים ליכנוס ההשפעה לתוכו, מ"מ כאשר שופכים הרבה בל ימלט שיכנס לכה"פ טיפה אחת, וכמו"כ בנדו"ד שקליטת ההשפעות היו במדה מצומצמת ביותר, ובמקום שהי' צריך להיות העבודה בהתרחבות, ניצלו כ"ז על לחם צר ומים לחץ, (ברוחניות וגם בגשמיות). ומתעסקים בענינים של מה בכך, זה במסחר, וזה בעבודה במשרה וכו'. וכאשר נחים קצת, הנה במקום שהמנוחה תביא לידי התעסקות בתורת ה' כמבואר ברמב"ם, הרי זה מושלל כי טרודים הם ביום של עבודה וכדומה, ובמילא מובן גודל הצער כאשר ההתרחבות שמשפיעים מלמעלה מנצלים ומשקיעים (שפּאַרט אַריין) בענינים הכי מצומצמים. (כי גם חיבור ב' הפכים אלו ביכולת איש הישראלי בהיותו חלק אלק' ממעל ממש).

הנה אין צועקים על העבר ומה שהי' הי' והעשירי יהי' קודש מ"מ עכ"פ. אבל בזה בא הסעי' הי"א להורות שעם התחלת השנה הי"א מתחלת העבודה דצבא מל' חיל ועל כאו"א להתגייס לעבודת הצבא, בהתעסקות רחבה בהרבצת התורה ומצוותי' והפצת המעיינות עד שיגיעו גם חוצה, עד לידי אופן של ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה עד לנחלה בלי מצרים, וכמו שבנצחון המלחמה מבזבז המלך את סגולות אוצרותיו, ועיקר הבזבוז הוא בשביל אנשי חיל הנוטלים חלק בפועל למען הביא הנצחון, כמו"כ בעבודה, שע"י העבודה כדבעי זוכין לבזבז האוצרות והשפעות של מעלה, וכמבואר במכ' כ"ק אדמו"ר בעל ההילולא, אתם נשיכם בניכם ובנותיכם, שיומשכו עד למטה ממש בכל הג' ענינים דבני חיא ומזוני רויחי.

(משיחת יו"ד שבט תש"כ).

א

רז"ל אמרו (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים.

ענינים שבתורה מדוייקים הם בכל פרטיהם.

לכאורה, מהו לשון זרעו דוקא, ולא בניו, יוצאי חלציו, תלמידיו וכיו"ב ? והענין, זרעו הוא גם מלשון זריעה. ולכן נקטו לשון זרעו דוקא כדי לרמז שזרעו של יעקב הם באופן של זריעה.

1269ענין הזריעה הוא — אדם זורע קב)) כדי להכניס כמה כורין וכמאמר רז"ל (פסחים פז, ב). היינו שהזריעה שזרע יעקב אבינו — וכן נשיאי ישראל שבכל דור ודור (כמ"ש בספר קהלת יעקב (לבעהמ"ח מלא הרועים) מע' רבי שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו) עד לנשיא דורנו בעל ההילולא — בתלמידיו, חסידיו ומקושריו, כונתו בהזריעה היתה, שכל אחד מהם לא יסתפק בעבודתו בתומ"צ לעצמו, כי אם, יכניס „כמה כורין", יעמיד מחנות מחנות של צבאות הוי', העוסקים בגליא דתורה ובפנימיות התורה ובקיום המצות.

וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, שיהיו „זרעו", עי"ז יהיו הם בחיים, ועי"ז, אף הוא בחיים.

(משיחת יו"ד שבט תשכ"ג)

1270. . . חודש שבט בו יום ההילולא השנים עשר של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל,

יהי רצון שבהתחלת וראש פרק השנים עשר של המשך באתי לגני — שנתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמדו ביום ההסתלקות שלו — יתגלה אור א"ס למטה עד אין תכלית, ובזה יתגלה ג"כ האוצר דלמעלה,

אוצרו של ממה"מ הקב"ה, מה שהוא למעלה אין קץ, היא הבחינה דעין לא ראתה, ואשר בשביל נצוח המלחמה

למעלה — מלחמת הקדושה נגד הקליפה, ולמטה — מלחמת נה"א נגד נה"ב.

להכות בכורי מצרים, תוקף ועוצם המצרים וגבולים, תוקף ועוצם הקליפה —

פותחים ונותנים האוצר ע"י שרי הפקידים שהם פקידי החיל והכוונה בזה — הם אנשי החיל.

ויהי כל זה בטוב הנראה והנגלה, וכמ"ש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכהבקשה ואוצרך הטוב לנו תפתח.

ויבוא כ"ז בפועל ועד למעשה, שהוא העיקר, ובמילואו באופן כדבעי לי' למיעבד — בלימוד התורה (נגלה וחסידות) בעבודת התפלה ובקיום המצות . . .

(ממכתב שבט תשכ"ב)