Addenda - sichos and letters 51

13590

שבת תשובה

עבודת התשובה היא מפנימיות הנפש, ובפרט מהימים שמר"ח אלול ואילך, שהעבודה בהם היא — „בקשו פני". ובכ"ז יש בה כמה מדירגות: תשובה שבחודש אלול, בי"ב ימים שמח"י אלול עד ר"ה^א), בימי הסליחות, בר"ה, בעשי"ת, ביו"כ ובד' הימים שבין יו"כ לסוכות. וכל בחי' אלו נחלקות בכללות לב'*) סוגים: תשובה תתאה, שענינה תיקון הפגם וכו', ולכן היא במרירות, ותשובה עילאה שענינה, בכללות, השבת הנפש למקורה (ראה לקו"ת ר"פ האזינו), ולכן היא בשמחה (ראה אגה"ת פ"י).

1360אחד ההפרשים שבין ב' סוגים אלו: בתשובה תתאה צריך להיות ענין הוידוי, בשביל עקירת החטא (ראה דרמ"צ לח, ב), משא"כ בתשובה עילאה. כי בבחינה זו אין מלכתחילה נתינת מקום לפגם כו'.

ומזה מובן שהתשובה בר"ה ובשבת^ב) תשובה — שאין אומרים אז וידוי^ג) — הוא בכלל בחי' תשובה עילאה.

(ואין לזה סתירה ממה שאומרים וידוי ביו"כ, אף שהתשובה דיו"כ, שבת שבתון, היא בחי' תשובה עילאה — כי לפעמים קשה לפעול עקירת החטא בדרך ממילא, ע"י תשובה עילאה, ולכן ביו"כ יום האחרון של עשי"ת, משתדלים לעקור את החטאים בכל המיני אופנים. — וע"ד הטעם על מה שאומרים א"מ בנעילת יו"כ כשחל בשבת (שו"ע אדה"ז סתרכ"ג סעיף ט)).

וגדולה מעלת שבת על ר"ה, שבר"ה מתודים בלחש בשעת התקיעות (כי השטן מעורבב אז — שו"ע אדה"ז סתקפ"ד, ס"ג). הרי שגם בר"ה ישנו (בלחש, בהעלם עכ"פ) מציאות הפגם). משא"כ בשבת, שאין אומרים וידוי (אפילו בזמן דרעוא דרעוין, שאין אז חשש לקטרוג כו'), כי אין שם מקום אז לפגם כו', אפילו בהעלם.

בתלתא זמנין הוה חזקה. וכשהקביעות דר"ה הוא ביום ה' וביום ו', הרי העבודה דתשו"ע היא שלשה ימים רצופים. ומזה ממשיכים הכח על התנועה דתשו"ע — שלא יהי' שום שייכות ונתינת מקום כלל לחטא — במשך כל השנה.

(משיחת שבת תשובה תשח"י)