Addenda - sichos and letters 47

1350ח"י אלול

כמה דברים יסודיים בדברי ימי החסידות אירעו בח"י אלול; הולדת מורינו הבעש"ט^א) (בשנת נחת — חתן), הולדת רבינו הזקן (בשנת קהת), התיישבות נשיאי חב"ד בליובאוויטש (בשנת תקע"ג^ב)), התחלת סדרי הלימוד^ג) בישיבת תומכי תמימים (בשנת תרנ"ז).

כל הענינים בהשגחה פרטית הם. ומהטעמים לזה שכמה מאורעות עיקריים בדברי ימי החסידות היו בחודש אלול, יש לומר;

א) חודש אלול הוא חודש החשבון של שנה העברה וחודש ההכנה לשנה הבאה, אשר שניהם — החרטה ותיקונו של העבר והקבלה טובה על להבא (תשובה) — צריכים להיות בכל סוגי עבודת האדם, הנחלקת בהג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח). והנתינת כח על התשובה, ויתירה מזו; שהתשובה (וכן הג' קוין שבהם היא התשובה) תהי' בחיות פנימי ובשמחה^ח), הוא ע"י תורת ההסידות, שנתגלתה בחדש זה.

ב) עם שאלול הוא חדש התשובה, צריך להרבות בו גם בלימוד התורה. כי גם התשובה שהיא למעלה מהתורה, גילוי' הוא ע"י התורה דוקא^ח). ושניהם — התורה והתשובה — צריכות להיות חדורות בחיות 17)) פנימי הבא מעצם הנפש.

(וכמרומז בהר"ת דאלול — ארון לוחות ושברי לוחות^ט): לוחות ענינם — תורה, ושברי לוחות תשובה)) — ושניהם מונחות בארון^י) (שענינו — אינו מהמדה) — באות מעצם הנפש שלמעלה מהגבלה).

מכיון שכל הענינים משתלשלים מהתורה, וגם בחינת התשובה שלמעלה מהתורה מתגלית ע"י התורה, צריך לומר, שגם בתורה עצמה ישנם ב' הבחינות — תורה ותשובה גליא דתורה שבאה בהתלבשות בשכל אנושי — תורה שבתורה, ופנימיות התורה שלמעלה מהתלבשות — תשובה שבתורה.

1351וכמו שהחידוש דחודש אלול, בנוגע לכללות ענין התורה והתשובה, הוא — שהמצוה דזמן זה היא התשובה וגם — חיבור ב' הענינים יחדיו^יא), כן הוא גם החידוש דאלול בנוגע לענין התורה והתשובה שבתורה עצמה — שגם פנימיות התורה (תשובה דתורה) באה בהשגת השכל וכו'. וזהו מהענינים שבתורת החסידות בכלל, ובתורת חסידות חב"ד בפרט, נוסף על חכמת הקבלה.

ועיקר חיבור ב' קוין אלו נתחדש בקביעות בהתייסדות „תומכי־תמימים", ישיבה שלומדים בה תורה תמימה, גליא דתורה ופנימיות התורה יחדיו, המתמימים אחד את השני: לימוד הנגלה חדור חיות פנימי ויראת שמים הבאות מלימוד פנימיות התורה, ולימוד החסידות בהשגה ובהתיישבות כו' — כמו לימוד הנגלה.

(משיחות ש"פ ראה תשי"ד וש"פ תצא תשי"ז)1352ללב שלם, וחי בהם בעסק תורתו. ובהיותה כנשמה לחיצוניות התורה, מביאה חיות גם בלימוד תורה הנגלית, ובפרט תורת „הבעש"ט ז"ל אשר הנחילנו רבותינו הק'^* נ"ע ז"ל המגלים ומבארים גדולת ורוממות הוי' כו'", וכמ"ש רבנו הזקן „באגה"ק כו' שידיעת המציאות מההשתלשלות כו' מביאה ללב שלם כו' שהוא העיקר כו'".

וביחוד בימים אלו, אשר כאו"א וכולנו כאחד מתפללים; לך אמר לבי בקשו פני, לחפש פנימיות הלב, שזהו ע"י — את פניך הוי' אבקש,

הנה צריך להיות העסק באהבת הוי' ויראתו ובלימוד והתבוננות המביאים לזה. וזהו — ההכנה הטובה להמשכת וגילוי ; הוי' אורי — בר"ה — וישעי — ביוהכ"פ — , להכתב ולהחתם לשנה טובה, בטוב הנראה והנגלה בגשמיות וברוחניות.

(ממכתב י"ג אלול תשי"א)

1353ובעומק יותר י"ל: גם באבר שאינו חי יש בשר גידין ועצמות. ובמעלות העבודה ה"ז עבודת המוח (עצמות), עבודת הלב (בשר) וחיבורם (גידין), וכמשנ"ת בלקו"ת פנחס ד"ה צו גו' קרבני לחמי השני, ובכל זה אין זה בפ"ע חיות אמיתי, שהוא בא רק ע"י הקדמת העבודה דקב"ע, ובפרט הקב"ע דר"ה. וראה במאמר ר"ה דהאי שתא בענין חיות פרטי, כללי, להחיות, וחי בעצם.

(ממכתב כ"ז אלול תש"ז)

. . . ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (שיחת ח"י אלול ה'ש"ת) אשר הבעש"ט ואדה"ז, שניהם המשיכו, בכאו"א מישראל, חי, חיות פנימי, בהעבודה דאלו"ל, אני לדודי ודודי לי.

ובדא"פ י"ל שבעבודה זו גופא, פעל הבעש"ט, בעיקר, מלמעלמ"ט — מופתים, יסודי תורת הדא"ח, הליכותיו ונסיעותיו אל המקבל. ואדה"ז בעיקר בדרך מלמטלמ"ע, ויש לקשר זה ג"כ עם שני הענינים שבראש וסוף המאמר)); א) להודיע להבע"ת אשר עמך הסליחה ב) לפעול שיהי' למען תורא, יראה עצמיית, ואכמ"ל.

(ממכתב י"ג אלול תש"ט)