Addenda - sichos and letters 45

1340עוד צריך להבין אומרו „אנכי נותן לפניכם היום". דלכאורה, ענינים אלה שייכים רק לברכה ולא להפכה, שהרי

„אנכי" — אנכי מי שאנכי בחי' דלא אתפס בשם ולא אתרמיז בשום אות וקוצא כלל^א), והרי כל ההעלמות וההסתרים (שמהם נשתלשל מציאות הסט"א) הם משם אלקים בגימטריא הטבע^א), ובגילוי שם הוי' מתבטלים כל ההסתרים כו'^א), ופשיטא שבבחי' אנכי שלמעלה גם משם הוי', אין שייך שום נתינת מקום לרע ח"ו.

„נותן" — הוא כמאמר רז"ל) „הנותן בעין יפה נותן", ו"קללה" היא היפך ד"עין יפה".

„לפניכם" — פירושו לפנימיותכם^ח), והרי כל איש ישראלי, פנימיותו טוב הוא

„היום" מורה על העדר השינוי, על נצחיות^ח), שזהו בקדושה דוקא, כי רע הוא „מציאות" דהעדר^ז), ולעתיד כתיב (זכרי' יג, ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

והביאור בזה;

טעם נתינת הברכה והקללה הוא בשביל שתהי' אפשריות הבחירה (כמ"ש (דברים ל, יט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים), שלכן נתן הקב"ה רשות ויכולת לסט"א — שמצד עצמה אין בה שום ממשות כלל — להגביה עצמה כנגד קדושת נפש האלקית, בכדי שהאדם ישפילה ע"י עבודתו דוקא, ובבחירתו)).

מכיון שהבחירה היא מעיקרי מעלת עבודת האדם)), ולכל הענינים והמדריגות, צריך האדם להגיע ע"י עבודתו דוקא, לכן ישנה מציאות הרע לעומת כל הבחינות שבקדושה, שלכן אפשר להיות לאדם רצון חזק במילי דעלמא שלמעלה משכל^י), עד שימסור נפשו על זה^יא). (ולא עוד, אלא שמצד אחד,1341הרצון דנה"ב הוא בתוקף יותר^יב) מהרצון דנה"א, כי נה"א עיקרו שכל ונה"ב — מדות^יג)). כי כל עניני האדם הם בבחירה דוקא^יד).

וכמו שהוא באדם, כן הוא גם כביכול למעלה, שהנתינת מקום לרע, ישנה גם בבחינה היותר עליונה. ואדרבה, הדרגא שהיא פשוטה בתכלית ומושללת מכל הציורים, הרי אין שייך שום מנגד אליו. ושלילת מציאות הרע שם הוא רק מצד בחירתו ית'^י), וכמ"ש (מלאכי א, ב־ג): הלא אח עשו ליעקב — שניהם בשוה, אלא שבבחירתו החפשית — ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי^י). ומצד בחירה זו נעשה הרע מושלל ומופרך בתכלית, עוד יותר מאשר בבחינת הגילויים^יז). ועד"ז באדם; כשבוחר בטוב, ומעורר את היחידה שלו, מתבטל במילא גם מציאות הרע.

וע"י שהאדם בוחר בטוב בבחירתו החפשית, מתגלה בו בחירת העצמות שבחר בישראל, שההתקשרות דישראל וקוב"ה שמצד הבחירה, נעלית היא מההתקשרות שמצד הציור, כנ"ל.

וזהו מ"ש אנכי נותן גו' היום ברכה וקללה — כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסט"א להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה — „אנכי", „לפניכם", „היום", אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה, ורק בכדי לעורר את האדם, הרי ע"י בחירת האדם, היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל.

1342ולפי שכוונת בריאת הרע היא בשביל אפשרות הבחירה, שזהו מצד טובו יתברך (בכדי ששכר העבודה לא יהי' נהמא דכיסופא), נאמר על זה הלשון „נותן" — בעין יפה.

וידיעה זו אשר גם מציאות הסט"א אין כוונתה לנגד לעבודת האדם, כ"א אדרבה, בכדי שעל ידה יגיע למעלה עליונה יותר, פועלת אשר העבודה תהי' בנקל יותר^יח). וזהו מ"ש „ראה" דוקא, כי שמיעה תופסת רק בחיצוניות וראי' — בפנימיות, שצריכה להיות הראי' וההסתכלות במהותו הפנימי של הרע (קללה), שאמיתית כוונתה הוא לסייע לקדושה.

עפ"י הנ"ל תובן גם שייכות פ' ראה לחודש אלול*1)): א) בחודש אלול מאירים י"ג מדות הרחמים שלמעלה מהשתלשלות ויכול האדם לחשוב, אשר מכיון שמאירה בחינה זו אין זקוק לעבודה כלל, לכן נאמר ראה אנכי גו' ברכה וקללה, אשר מציאות הרע ישנה גם לעומת בחינות הכי נעלות כנ"ל. ב) חודש אלול הוא זמן התשובה שענינה להפוך זדונות לזכיות ולכן קוראים אז פ' ראה — ההודעה והנתינת כח במעלת התשובה, שעל ידה מגיעים למעלה גם מצדיקים גמורים*10)).

(משיחת ש"פ ראה תשכ"ב)