Addenda - sichos and letters 1

1247. . . לחגיגת הבר מצוה שלך בשבת בראשית הבע"ל . . .

ידוע מאמר רבינו הזקן ונמצא ג"כ בשל"ה, אשר הפרשה שקוראים בתורה שייכת להזמן בו קוראים אותה, ובשבת זה הבע"ל קוראים הסדרה בראשית, המתחילה; בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה גו' וחשך גו' ויאמר אלקים יהי אור. וזוהי הוראה כללית לכל בני ישראל בכלל ובפרט לבר מצוה, המתחיל את חייו בתור מחוייב בתורה ומצות כולם, אשר בגשתו להעבודה דתורה ומצות בעולם, הנה עליו — שיהי' תמיד לנגד עיניו הידיעה הברורה:

א) אשר האלקים ברא את השמים ואת הארץ, ומובן מזה אשר הוא הוא ית' — הבעל־בית היחידי בעולם ומלואו כולו.

ב) אשר חלק האדם בעולם הוא עדיין חשך, ועליו לתקנו ולהאירו.

ג) אשר התחלת עבודתו בזה הוא, לגלות בעולם את ה"ויאמר אלקים", היינו — לימוד התורה שהיא היא דבר הוי', וקיום המצות שהם מצות השם ית', שע"ז נאמר כי נר מצוה ותורה אור, ועי"ז מהפך הוא את חשך העולם לאור. ובלשון הזהר הקדוש לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא,

ובשומו לנגד עיניו תמיד ידיעה זו, ילך לבטח דרכו, דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט.

(ממכתב כ"ח תשרי תשי"נ)

. . . וקריאת שם הרי זה ענין של גילוי המשכה מן השרש המקור וההעלם, לענינים שבפועל וכמבואר בדא"ח בכ"מ ענין קריאת שם שענינה לחבר הנשמה עם הגוף וכו', ועפ"ז יש להסביר ג"כ המחלוקת שישנה אם אדם קרא שמות גם לדגים שהרי דוגמתם הם נבראים דעלמא דאתכסיא, היפך ענין הגילוי אלא שעלמא דאתכסיא זה — לגבי עולם שלמעלה הימנו גם לזה גילוי יקרא שזה יסוד לדיעה שגם הדגים נקראו בשם, יעוין תוס' חולין סו, ב. חזקוני ורד"ק לבראשית ב, יט. מדרש חסר ויתיר *) ועוד

(ממכתב כ"ח תשרי תשי"נ)

1248. . . ובמה שהעיר בתקו"ז תקון סט' סמוך לתחלתו (צט, ב): ועוד והאדם ידע כו' תמן אמר קניתי איש, ומקשה שהרי בתורה נאמר שחוה אמרה זאת.

והנה הגר"א הגי', אמרה קניתי איש, אבל מוקשה הגהה זו — שהרי כל ההמשך בתקו"ז שם מדבר ע"ד אדם, וכאמרו והאדם ידע, ידע חובה דילי' כו' ידע זוהמא כו' חמא גלגולא וכו' שכ"ז בלשון זכר, ומובן שתמי' גדולה לשנות בכל הנ"ל ללשון נקבה.

ולדידי יש לתרץ בלא"ה, והוא כי אף אשר בתחלה ותאמר (חוה) קניתי איש, הוקבע שם זה, שבודאי אי אפשר לקביעות השם מבלי שיסכים אדם הראשון על השם — שהאי הוא העיקר, ולכן מפרש הת"ז למה הסכים על זה.

ולהעיר גם מפירוש דעת זקנים מבעלי התוספות, בראשית לח, ה; מפי^* מורי ז"ל שמעתי כי כך הי' מנהגם, הוא הי' קורא שם לבנו ראשון והיא קראה שם לבנו שני (אף שהרמב"ן חולק על זה).

(ממכתב י"ג שבט תשי"ח)