קצא, ב

(כמשי"ת) , ואם לא בחי' הפרסא [ו]העלמות הנ"ל בבחי' ריחוק מקום בין כל עו"ע בכלל ובפרט הי' כל עילה נכלל ודבוק בעילתו ולא הי' יכול להיות שום השתלשלות מעילה לעלול כלל כי הרי^שמד הי' הכל חוזר לקדמותו שהוא לעילת כל העילות^שמה כנ"ל^שמו וד"ל.

(ט) והנה מעתה אחר כל הקדמות הנ"ל יובן ג"כ שרש ענין [קי"ס] הנ"ל שהוא בבחי' מל' סופא דכ"ד דאצי' ונק' כנישו דכל נהורין^שמז עילאין דאצי' כמו כל הנחלים הולכים אל הים כנ"ל באורך. דהנה עיקר ענין קי"ס העליון זהו כמו ענין בחי' בקיעת הפרסא למעלה דהיינו שיאיר אור האצי' בבריאה כמו שהוא [ממש ב]לא [לבוש והעלם כלל] ע"י התלבשות במסך ופרסא זו, שהוא ע"י סדר השתלשלו' דעו"ע צ"ל ע"י בחי' לבוש והסתר דפרסא מטעם הנ"ל, אבל למעלה מכפי סדר ההשתל' דעו"ע בכלל ה"ז כמו בחי' בקיעה במסך זה שלא יסתיר מסך ופרסא זו כלל ואז יאיר אור האצי' בבי"ע^שמח כמו שהוא [ממש] בלי לבוש והעלם כלל (וע"כ א' בקי"ס זה אלי לנוכח כו' ראתה שפחה על הים כו' כמשי"ת). וכמו עכשיו בכל שבת שבוקע המסך מאצי' לבריאה שזהו בחי' חסדים דשם הוי' מאירי' בשם אלקי' ואין שם אלקי' מצמצם ומסתיר כלל וכמו גילוי הנבואה בנביאים (וכמשי"ת) והיינו ך"ו כל"ח^שמט [כידוע] וזהו ביום השבת, אבל בליל שבת הרי עולה באו"ח ממטה למעלה כידוע בג' הבו^שנ כו' דמלאכי' דבי"ע עולים באצי' שהוא בקיעת המסך מלמטה למעלה כו'. והנה בחי' הארה זו מאצי' לבריאה כמו שהוא עד רום המעלות כך הוא גם מעצמות הא"ס בקו"ח שלא ע"י צמצום הראשון דחשך סתרו כו' שיתגלה מהעלמו כמו שהוא ממש (כמו בעוה"ב שנא' הנה אלקינו זה^שנא ), וזה נק' בשם דילוג וקפיצה כמ"ש קול דודי כו' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות^שנב פי' מדלג ממהות [ועצמות] שלו למטה שלא ע"י סדר השתלשלו' עו"ע שנק' הרים וגבעות כו' אלא [מדלג] על ההרים כו'. וכך הי' בקי"ס דכתי' הים ראה וינוס^שנג שמבחי' העלם דים (שהוא המח' שבהעלם) נעשה הוא עצמו בחי' דבור^שנד שלא ע"י צמצום והסתר כלל וז"ש שהים ראה וינוס שהוא המח' שנעשה דבור וההרים הן המדות^שנה רקדו כאלים כו'. והנה הטעם באמת שהוצרך לכ"ז לעשות שלא כסדר ההשתל' בכלל ובפרט כנ"ל לפי שלא הי' יכול להיות יצ"מ כפי סדר ההשתל' כלל, כי הרי ישראל היו משוקעים בנ' שע"ט^שנו דקליפת מצרים^שנז

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org