הגם שהוא בבחי' הדמיון ובא בהתחברות דבר והיפוכו טו"ר יחד כנ"ל, עכ"ז שרש זה דוקא הוא בבחי' המקיף הכללי דבחי' יחידה שבנפשם [ב]כלל שכולל כל פרטי התחלקות דמוחין ומדות כו' שמתחלקי' בפרט שיוצאים מן הכלל כנ"ל, וע"כ גם שיש בעבודתם בכל דור [ו]זמן מעורב יחד טו"ר (מחמת העלאת חומר הגופני כו') שרשו נעלה מאד והוא ביחידה דכנס"י שהוא למעלה מהתחלקות דנר"ן בציור אדם כו', רק שעתה הם בהתלבשות דמיונות החלומות ולע"ל יתעלו לשרשם שבבחי' מקיפים (וכמ"ש ותחלימני ותחיינינז כו' כמו שאחר השינה יתחזק כח השכל והגוף מפני הבירור כו', וזהו שהראו לחוני המעגל שישן ע' שנהנח כמו גלות בבל ע' שנהנט כו'). וזהו שאו' אז היינו כחולמים שכל עבודת האלקי הי' בבחי' חלום כלול מב' הפכים, אבל החלומות הללו עצמם יתעלו לשרשם בעצמות אלקות (והוא ע"י יוסף פותר חלומות שהוא בחי' צ"ע כמשי"ת). וכך הוא בשרש כנס"י למעלה דכתי' ותקם בעוד לילהס דוקא ותתן טרף רפ"חסא כו' עד"מ באדם בעת השינה דוקא יותר יעוכל המאכל ויבורר וע"כ יתחזק יותר בהקיצו כו', וזהו שבחי' ב"ן מברר בירורים דרפ"ח כו' מהיכלות החיצוני' כו' ואע"פ שנק' חלום מ"מ יש בזה יתרון מעלה להיותו בבחי' מקיפי' דעיגולים דתהו שלמעלה מבחי' הקוין דתיקון כנ"ל. וזהו בזמן הגלות שנק' לילהסב שהשכינה בגלות בע"שסג ונק' שינה וכמ"ש אני ישינה ולבי ער כו' בשרשו במקיף הכללי דבחי' יחידה דכנס"י וד"ל.
[ד] והנה כמו"כ יובן בבחי' אדם העליון שעל הכסאסד כו' הגם שאין לו גוףסה ולא דמות הגוף כו' דברה תורה כלשון בנ"אסו כידוע, וכמ"ש עורה למה תישןסז כו' וכן ויקץ כישן ה'סח כו', שבזמן הגלות הוא בבחי' שינה כענין תרדמה שנפלה על אדה"רסט כו' ונק' בחי' דורמיטאע כו' שהוא בחי' הסתלקות פנימי' המוחין ומדות כו' למעלה מעלה בעצמות המאציל כו' ואין שפע עמ' נד ּ לעולמות דבי"ע רק מבחי' נה"י דנה"י כו', כמו משל השינה באדם התחתון שנשאר רק בחי' כח הדמיון במחשבה וקיסטא דחיותא בלב כו' וכמ"ש אלכה ואשובה אל מקומיעא כו' ואיתא בזהר דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילאעב כו' שהוא