קמא, ב

שיעלו לרגל את פני ה' כו' יעברו בנהר^*96 ג"כ ברגל כו'. וביאור הדברים כי הנה כתי' ונהר יוצא מעדן^צו כו', וידוע דבינה נק' נהר^צז ע"ש האורך והרוחב בחי' השגת דבר מה כשמשיג ומבין השכל ועדן הוא נקוד' החכ'^צח כו', וכתיב בעבר הנהר ישבו אבותיכם^צט כו', פי' שרש ומקור האמיתי של המדות אהוי"ר דאברהם ויצחק כו' הוא למעלה מן השכל דבינה המולידם כו', כי בחי' נהר דבינה הוא רק כמו בחי' מעבר לבד כי הם היו תחלה ברצון ותענוג שלמעלה מן השכל כו' ואח"כ עברו בנהר דבינה ונתגלו למהות אהבה כו' וכמ"ש במ"א. ובהיות כי בשעת קי"ס היו כנס"י בבחי' רעו"ד שלמעלה מן השכל ודעת כלים ולבושים כנ"ל לכך עלו אז בשרשם האמיתי בבחי' עבר הנהר העליון דאצי' כו', עד שבכל ג' רגלים שיש עלי' למל' דאצי' בעלותה לראות את פני הוי' בחי' פנימי' המדות העליון^ק כמו שהן בבחי' אורך^קא שורש חו"ב הנאצלים כו' תוכל לעבור את הנהר שיוצא מעדן העליון דאצי'. וזהו בנהר יעברו ברגל כלומר מה שכללות כנס"י עולים ברגל לראות את פני הוי' ויכולים לעבור הנהר כו' הוא מחמת [ש]שם נשמחה בו כשהפך ים ליבשה מטעם גודל ההארה שהי' אז כנ"ל, וא"ל^קב לא היו יכולים לעבור את הנהר בעלותם לרגל. וזהו יעברו לשון להבא לדורי דורות בכל פעם שיעלו לרגל יוכלו לעבור הנהר ברגל כו' מפני שכבר נקבע זאת ההארה בנפשם כשהפך הים ליבשה ומשם נשמחה בו לדורות כנ"ל וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org