נ, ד

הוא הכולל כל הנבראים מו' ימי המעשה שבמדת מל' ית' כידוע, ולכן כתי' לא תחסר כל בה^נח, והשמחה וטוב לב הגנוז בלב ואינו נראה כשהוא משים כל מחשבתו ושכלו באותיות התורה שהמה רצונותיו ית' הרי נפשו קשורה במהותו ועצמותו ית', ואע"פ שהענג שבנפשו אינה מרגשת הענג העליון דאצי' העצמי הגנוז ברצון המצוה להיות כי הושפלה המצוה בעניני זה העולם בלבושי נוגה כו', עכ"ז הוא הגבה למעלה מהרגשת עונג הנפש בהתענגה על הוי' בתפלה או^נט שהרי בקבלתה ממקורה הוא רק זיו העונג לבד שמתגשם בבינה כנ"ל, וגם היא עצמה בהרגשת העונג שבה שהוא תופס מקום ויש כו', ובלימוד התורה אינה בהרגשות התענוג והרי היא כאמיתי' ביטול עצמותה שאינה מרגשת עצמותה כלל כשמתקשרת כל כחותי' באותיות התורה, וגם הרי אותיות התורה המה נובלות חכמה שלמעלה^ס שהיא מו"ס דא"א חכמה שברצונו הפשוט למה ירצה כך כו' והרי מקושרת היא בעצמותו ית' ולכן המצוה גדול משכר המצוה וע"כ שכר מצוה מצוה^סא וד"ל. וזהו אשר קדשנו והגביהם^סב מאד נעלה במצותיו^סג רצונותיו ישת חשך סתרו כנ"ל וד"ל. וזהו שהשמחה וטוב לב הגנוז במעשה המצות הוא יותר טוב מרוב כל, וזהו עד יעבור עמך הוי'^סד כשיעברו בנ"י במעשה המצות את הוי' שיעלו ויתקשרו מאד נעלה ברצונו הפשוט למעלה מבחי' הוי', שהוא מקור חיי העולמים לבד, אבל אותיות התורה הנק' הר נחלתך ומכון לשבתך פי' כלים להשראת רצונו הפשוט וכשתביאמו ותטעמו^סה שיתקשרו היטב כמו הנטיעה המקושרת בארץ והיתה לאחדים שלא תנתק לעולם כו', כמו"כ כאשר יתקשרו בקשר אמיץ נש"י באותיות התורה ויהי' מכון עצמותו ית' אז עם זו קנית^סו וד"ל.

[ה] וזהו אני חומה^סז ושדי כמגדלות, הנה אני הוא אין^סח וידוע שיש ב' מיני אין^סט, א' המקור ליש והוא בחי' אין לו, והב' שאין ערוך שיושפל להיות אין ליש כו', והנה עמ' 142 ּ חכמה מאין תמצא^ע ממזל הח' דאריך הרי האין של החכמה הגנוז ברצון נק' אין של יש ונמשך ממקור האין האמיתי שהוא החכמה שברצון הנעלמה מאד נעלה הארה בעלמא להיות מקור לחכמה הנגלית והוא כמשל מותרי מוחין^עא המגדלים השערות כמ"ש במ"א. אבל מ"ס עצמו הוא האין האמיתי שאין ערוך להיות מקור לאיזה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org