רלה, ג

כו' כמו שאו' והביאנו לציון עירך כו' כנ"ל, וע"כ פרזות תשב כו' בלי חומה כלל כי אין מנגד כלל שיצטרך להגביל ולהגן לשמירה כלל, וזהו ביום השמיני דוקא שלח המלך את העם כו' (שזהו מלך עמ' שמג ּ המשיח מלך הח' שנק' הד"ר כו' כמ"ש במ"א).

ואחכ"ז יובן מ"ש צדקת פרזונ"ו היינו פזרונ"ו כמו^תתמה דפזרונו ופרזונ"ו ענין א' הוא, דענין פזרונו הוא שפיזרן לבין אוה"ע הי' כדי שיבררו כל הניצוצים דקדושה חיל רב מע"ש דנוגה ויהי' קיבוץ גליות בשמחת עולם לירושלים בבחי' נצחי' דא"ס עצמו כנ"ל, והוא ע"י מדת הניצוח ששרשה למעלה מן הרצון וחכ' כנ"ל, הרי עי"ז אח"כ כאשר נשלם הניצוח הזה נעשה בבחי' פרזונו שהוא מ"ש פרזות תשב ירושלים בין בפנימי' האור האלקי בגילוי מל' דא"ס עצמו ובין בחיצוני' בזמן ומקום, וא"כ מפזרונו נעשה פרזונו דהכל א' דהא בהא תליא, לפי שבחי' שמחת עולם דירושלים דלע"ל יבא מסיבת ענין הפיזור דכנ"י בע"ש זמן רב כ"כ שנק' בזבוז האוצרות העליונים כנ"ל ע"י בחי' הניצוח, וז"ש ג"כ א"ת פרזונ"ו אלא פזרונו כו' (ונמצא ענין בזבוז האוצרות הוא בב' אופנים הפכים, א' לנצח המלחמה לאכפייא לסט"א בזמן הגלות דשלט האדם באדם כו', והוא פיזור דניצוצות דנש"י שנולדו בגוים זמן רב כו' כנ"ל. והב' בזבוז אוצרות עליונים דח"ע ותענוג הפשוט דעוה"ב כנ"ל לאחר גמר הניצוח, שהוא בש"ע שיבא לירושלים בשמחת עולם שישפוך רוחו עכ"ב וניבאו בניכם כו' וכמ"ש להנחיל אוהבי יש האמיתי כו' מיש ליש ממש כנ"ל, ואוצרותיהם אמלא בגילוי ההעלם שמגלה עמוקות דסדכ"ס למטה כמו למעלה ממש שנק' פזרונו גם בזמן ומקו[ם] כנ"ל וד"ל).

והנה לכאורה יש סתירה על כל הנ"ל [ב]מ"ש והנצח זו בנין ירושלים וכמ"ש פרזות תשב ירושלים ממש^תתמו ואני אהי' לה חומת אש סביב נאום ה'^תתמז כו', דמשמע מזה שיצטרך עכ"פ לשמירה ולהגן מן המנגד שלא יקרב לעיר ע"כ יהי' לחומת אש סביב כו', ואם מפני שלא תהי' החומה עשוי' מאבנים ועפר בחיצוני' רק חומת אש [ה]אלקי כמ"ש ואני אהי' לה כו', עכ"ז לא נק' פרזות אחר שיהי' חומה של אש מקפת כו'. אך הענין הוא דמה שיהי' לה חומת אש אלקי אינו ענין הגבלה להגן ולשמירה כי לא יהי' מנגד כלל, רק שיהי' להאיר על ירושלים באור ואש האלקי העליון בבחי' מקיף העליון, ולא כענני כבוד שהיו במדבר בבחי' העלם כעננים, ולא כעמוד אש לילה^תתמח שהוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org