רכא, ב

דהיינו שבחי' סוף מעשה דנשמות הצדיקים בעוה"ז בכל וא"ש עד יום הוי"ו עלה במ"ת^תקנד טרם שעלה ברצונו להאציל ולברוא כו', והצדיק הוא בחי' יסוד [שנק' יסוד] עולם, וע"כ עלה בחי' סוף מעשה דצדיקים בבחי' או"ח דמל' לעורר מח' ורצון הקדום דמל' דא"ס כמ"ש בריש הורמנא דמלכא^תקנה כו', וזהו שא' במי נמלך אם יהי' לו רצון למל' כו' [ב]נשמתן של צדיקים שהן בחי' משפיעי' למל' כמו מיום הוי"ו לשבת וכמו"כ מאלף הוי"ו לאלף הז' דעוה"ב כמשי"ת וד"ל.

והנה ע"ד כל הנ"ל בטעם ענין ההכנה דיום הוי"ו לשבת יובן ג"כ בכללות הוא"ש דהוי עלמא דאלף הוי"ו והוא בחי' יום הוי"ו^תקנו בכלל מכין לשבת שהוא אלף הז' שנק' יום שכולו שבת בחי' מנוחה לחה"ע^תקנז בעצמות א"ס ממש. וביאור הענין הנה ידוע דיום הא' שהוא מאמר יהי אור כו' זהו אלף שנה דבחי' החסד דאצי' שהי' אריכות ימים לבנ"א וגם דור אנוש שהי' עוע"ז^תקנח היו ניזוני' בחסדו^תקנט כו', ואלף הב' מבחי' אור הגבו' דאצי' והי' המבול^תקס וההפלגה^תקסא כו', ואלף הג' בבחי' הת"ת הי' יצ"מ לישראל שהן בחי' הת"ת^תקסב כמ"ש ישראל אשר עמ' שכא ּ בך אתפאר^תקסג ו[הי'] מ"ת שהוא בחי' הת"ת^תקסד כמ"ש אש^תקסה מימינו אש^תקסו כו' כידוע, ואלף הד' בחי' נצח שהוא ענף החסד^תקסז ממש כמ"ש נעימות בימינך נצח^תקסח, ע"כ הי' רובו חסד כמו בנין בית ראשון^תקסט וב"ש ורוב טובה וברכה לישראל אך בסופו הי' חורבן ב"ש וקצת צרות^תקע, ואלף הה' בחי' הוד ענף הגבורה^תקעא רובו דיני' וגבורות, ע"כ הי' בו רוב צרות ועיקר שעבוד הגלות וכמו גזירות תתנ"ו^תקעב וכה"ג, עד זמן של["ג ל]אלף הוי"ו שבטלו הגירושי' והשמדות^תקעג כו', ואלף הו' בחי' יסוד שכלול מחו"ג^תקעד וכל המדות כנ"ל ביום הו' בכל שבוע, וזמן ההכנה ליום השבת ביום וי"ו דוקא כנ"ל וכמ"ש והי' ביום הו' והכינו כו' שהוא לחם משנה דמן, וכך הוא באלף הוי"ו (מחצי היום ולמטה שהוא בשנת ת"ר^תקעה שזהו [כ]שעה א' אחר חצי היום וי"ו^תקעו בפרט כו') שכל התומ"צ שעושים כנס"י וצדיקי' שיהיו בימוהמ"ש עד כלות האלף הוי"ו הכל בבחי' הכנה ליום הז' שהוא אלף הז' דעוה"ב שאז בחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org